מאסטרפי, אתיחס להערותיך עפ"י הסדר :
ציטוט:
פורסם במקור על ידי masterp
קראתי מאות מאמרים בעברית ובאנגלית בכל הנוגע למלחמה באצות וזאת הפעם הראשונה
שאני קורא מאמר ללא סתירות לוגיות והסבר לכל המלצה במלחמה באצות , אכן ענה לי על הרבה שאלות .
עדיין , כמה הבהרות בעניין  : 1 . "תוספת של פוספט מ- 0.2 PPM ל- 0.5 PPM הובילה לגידול של 300%!!!!! בצריכת ניטראט. 300%!!!!!!!!!"
האם עלייה מ 0.5 ל 0.8 תגרום לאותה תגובה או שבסביבות 1 PPM של פוספאט , צריכת הניטראט לא תשתנה בהרבה ?
|
כעקרון לא, זה לא לינארי.
הגידול הזעיר יחסי בכמות היה בתקופה בה שלטה אגדת העם על כך שפוספט עושה אצות ולכן נעו שם בזהירות ובדקו השפעות כלליות של הפוספט. סה"כ ההנחה היא שיהיה גידול נוסף אך לא לינארי. אגב, ניתן להשתמש בכך באופן הפוך : ניתן לשחק עם כמת הפוספט כגורם מייצב לצריכת ניטראט (בזמן שאנו מנסים לשמור על רמת ניטראט נמוכה יחסית, אם עבור האדמת הצמחים או לכל סיבה אחרת).
ציטוט:
פורסם במקור על ידי masterp
2. "לאצות יש מנגנונים סביבתיים המזהים שינוי התנהגותי בחולשת הצמח ומתחילה התפרצות אצות (התייחסתי לזה בהרחבה במאמר האצות שלי להוכחת הטיעון)"
משפט שחיכיתי לקרוא הרבה זמן ושמסביר לי בצורה חותכת את החשיבות על השמירה ביחסים
של NPK .
אשמח להרחבה בעניין ולקישור למאמר .
|
המאמר הוצג כאן בפוסט הזה ע"י אלי קדר. הוא לא ערוך יפה (הובא כפוסט) אך החומר שם בהחלט חשוב לטעמי. תקרא ואם צריך, אשמח להגיב.
ציטוט:
פורסם במקור על ידי masterp
3. במידה וערכי הנוטריאנטים במים מנוטרים כהלכה , מה החשיבות הרבה שמיוחסת להחלפות מים ? ( אין הכוונה לאק' עם אוסמוזה ששם נידרש פיצוי של טרייס אלמנטס ושמירה על באפר ) |
מטרת החלפות המים איננה לא עבור איזון מי אוסמוזה (ניתן עם תוספת דישון) ולא עבור איזון ערכי הנוטריינטים במים.
האקווריום שלנו איננו מקווה מים זורמים אלא יחידה סגורה ללא תחלופה. מעבר לרמות הרפש הנצברות לנו באקווריום (מכל מיני סוגים - דגים, צמחים, תרכובות דישון העלולות להוות בעיה אם יצברו במים ועוד) ושאותן יש "לאוורר" (נושא ה- DOC - רפש אורגני המצטבר בקרקעית הוא חשוב, התייחסתי אליו בעבר וגם בהיבט זה יש חשיבות להחלפת המים), ניתן לציין גם את נושא האצות (ראה להרחבה את החלק של קינטיקת הצריכה). כאשר אנו מחליפים מים, אנו "מטרידים" את הנבגים. אם קיימת בעייתיות כלשהיא באקווריום ונבגי האצות מתחילים "להתעורר לפעולה", החלפת המים די מערערת אותם ומאיטה את התרבותם. יש לנו יותר זמן לאתר את הטעות ולשפר את בריאות הצמחים (שים לב לכתוב - לשפר את בריאות הצמחים, לא להקטין נוטריינט זה או אחר הנחשד כגורם לאצות - עובדה אשר תאיץ את התפתחות האצות דווקא).
אני חושב שרפש, הצטברות פסולת דישון ואצות הם הסיבות להחלפות מים שבועיות, ומתוך כך גם עלתה האפשרות לא להחליף שבועית באקווריום הטבעי - אלא רק רחת לחצי שנה...
ציטוט:
פורסם במקור על ידי masterp
4. שאלה מעשית ,
במקרה של אק' שכולו מורכב מאנוביות שמכסות כ 70% מהשטח ללא שום צמחייה אחרת
ותאורה של 0.3W , האם עדיין נדרש לעבוד ביחס דישון של 20-1-20 או שיש לעבוד ביחס אחר ומה חשיבות הפד"ח במקרה זה ? |
גם באקווריום של איטיי גדילה (כאנוביות בלבד לדוגמא) קיימת חשיבות מכרעת ל- CO2!!! זהו הגורם, אולי הראשון במעלה, לבעיית האצות והוא חובה באקווריום היי טק!
יחס הדישון שציינת לא ברור לי - אם אני לא טועה זה יחס של גינות.
דובר כאן על יחס של 1:16 שגם אותו פסלתי (יחס רדפילד) שכן הוא נלקח ממקום אחר, שאיננו אקווריומי צמחיה והושלך בטעות על צמחיה.
תפרט עוד על היחס שציינת או תבדוק טוב...
ציטוט:
פורסם במקור על ידי אלי קדר
היי
לא מצאתי את המאמר המדובר.
אייל אתה יכול להסביר בבקשה באיזו צורה צמחים בריאים הופכים להיות דומיננטיים ומונעים מהנבגים להתפתח לאצות?
יש איזה חומר שהם מפרישים שמונע אצות?
אללופתיה?
תודה
אלי
|
טוב אלי, בינתיים מצאת את המאמר ושאלת מורחבת שם בחלק של הקינטיקה. אם תרצה, ארחיב בנושא.
לגבי אללופתיה, נושא האללופתיה אינו מוכח באקווריומים כלל. ככלל, באקווריומי היי-טק נושא האללופתיה אינו רלוונטי בשל החלפות המים המרובות. באקווריומי הלואו טק מתקיים ויכוח בנושא רלוונטיות האללופתיה, זאת בשל העובדה כי באקווריומי לואו-טק מתבצעות החלפות מים לעתים רחוקות (אחת למספר חודשים).
הנושא הזה הוכנס לתודעה לראשונה ע"י דיאנה וולסטד בספרה (שדנו בו לעייפה כאן) שם הציבה טבלה המתארת השפעות לכאורה של נושא האללופתיה. לרעיון זה יש מתנגדים רבים (ביניהם טום באר, אולה פדרסן ועוד). מה הסיבה? הניסויים של דיאנה אינם ברורים ולא ניתנים להגדרה מדעית כ"ניסוי" אובייקטיבי. דיאנה אינה מסבירה מדוע נעלמו האצות בצורה מדעית - היא מעלה תאוריה בדבר האללופתיה, כסיבה אפשרית, לא תוצאת מחקר מדעי מוכח ! בהיבט זה - אפשר לתאר עוד כמה אפשרויות, רובן אפילו יהיו הסיבה האמיתית אבל גם אם לא, לך תוכיח שאין לך אחות.
דיאנה מפרטת נתונים שונים של מחקרים שבוצעו על צלחות פיטרי ואחרים - מה שמשבש מעט את התוצאה שכן אקווריום שונה קצת ביחסי הגומלין שבו ועוד - שוב, השכרתי לא מעט יחסי גומלין בין מספר גורמים ולא בהכרח יחסיות סיבה-תוצאה). שאר הממצאים, בכל הקשור לאללופתיה, מדברים על חומרים המופרשים באמצעות השורשים. אני מניח שכולנו מבינים מה רמת הישימות של ממצאים אלו על האקווריום שלנו (אין הרבה מאיתנו שחושבים שיש אצות בתוך המצע..). דיאנה מזכירה גם רכיבים שונים המופרשים מצמחים שונים - הבעיה כאן היא שכמות הצמחים הרלוונטית לאקווריומים היא גדולה (מאות) והסיכוי לרכיבים זהים בעלי השפעה זהה על אצות די קלושים.
לכאורה, ניסוי פשוט של שימוש בפחם פעיל היה מנטרל את מרכיב האללופטיה מהמים ובכך מנטרל את השפעתו על האקווריום, ברם לא מעט אנו רואים אקווריומים עם פחם פעיל וללא אצות. ניסוי זהה באקווריומי היי-טק היה מתרחש בכל פעם בה אנו מבצעים החלפת מים גדולה - לכאורה אז החלפת מים גדולה היתה מנקה את המים מגורמים אללופטיים ומובילה לאצות בכך. ראה שיטת דישון של טום באר המדברת על החלפת 50% שבועית - אין שם אצות בכל החלפת מים.
קיימים טיעונים רבים כנגד אללופטיה וכנגד ניסויי דיאנה (הנחשבים יותר תאוריה ופחות ניסוי מדעי)- אין טענה נגד קיום אללופתיה בכלל בטבע - על אף שנושא זה אף הוא טרם נחקר מדעית בצורה רצינית, אלא יותר כנגד קיומה באקווריומים.
ניתן לשלול אללופתיה בדרכים רבות, שאינן דווקא מחייבות ידע והבנה מעמיקה במחקר, כמו סתם לדוגמא השוואת צמחים בין אקווריומים, שם מתקבלות תוצאות מעניינות.
בסה"כ דיאנה וולסטד זרקה רעיון. אין שם התיחסות להשפעות תאורה, מצע, פילטרציה, דישון, תנודתיות קו המים, CO2 ועוד. דיאנה וולסטד ממשיכה להגן באדיקות יתר על העובדה כי ברזל גורם לאצות, עובדה שהוכחה מחקרית כלא נכונה - עוד נקודה למחשבה בדבר הצגת השערות ולא עובדות מדעיות בדוקות.
ציטוט:
פורסם במקור על ידי אלי קדר
תודה רבה
מצאתי משהו:
wow , טוב, קראתי, הבנתי כך:
1. אמוניה מעודדת אצות- יש לשמור על אמוניה מאופסת
2. צמיחת צמחים בריאים בתנאי דישון עודף עם CO2 יציב מקשה על האצות להתפתח. (למה?)
3. תאורה לשעות קצרות של לא יותר מ 10 שעות מדמה שעות תאורה של חורף שזו תקופה שבה האצות לא נוטות להתפתח.
עדיין, בתנאים של שפע באור ובחומרי דישון האצות אמורות לשגשג אבל בנוכחות צמחים הן אינן משגשגות, מה שמוביל אותי שוב לשאלה האם ישנם חומרים מדכאי אצות שפולט צמח בריא?
תודה רבה
אלי
|
היי אלי.
שוב, המאמר מרחיב בנושא הקינטיקה, שם אני מתייחס להיענות האצות למצב הצמחיה. האצות מנטרות את מצב המים (חמצן, נוטריינטים שונים וכו) ו"מאתרות" בעייתיות בצמחים, או אז הן מתעוררות לפעולה.
לגבי CO2 יציב - מוזכר במאמר נושא הרוביסקו, משך זמן הסתגלות הצמחים לשינויים ב- CO2, שהוא ארוך לאין שעור ממשך זמן הסתגלות האצות ולכן החשיבות בהזרמה יציבה של CO2 ולכן גם בעייתיות מערכות השמרים ושאר מרעין הבישין הנקשרים ל- CO2.
אם תרצה, תדגיש עוד את הנושא שתרצה וארחיב...
ציטוט:
פורסם במקור על ידי globali
היי eyalco,
ראשית אציין שעבורי לפחות מדובר "בחומר כבד" שדורש קריאה
חוזרת וחוזרת וחוזרת, תחושתי היא שהטקסט כתוב כמו "מכונת
יריה" (שטף חומר) אבל כמובן תודה רבה על השיתוף וההפריה.
.
.
|
המאמר בהחלט כבד. ניסיתי להקיף את הכל ובהחלט יצאה מעין מכונת יריה...
המאמר מחולק לכמה חלקים שונים ונדרשת שם קריאה, לדעתי, כל פעם של חלק אחר, אולי לא ברצף אחדועדיין, זה חשוב ביותר להבנה כוללת של נשוא האצות.
ציטוט:
פורסם במקור על ידי globali
היי eyalco,
עיון בכתובים מעלה כאן שני נושאים עיקריים;
נושא א' - פוספט
01.
אם אני מבין נכון תוצאות המחקר משנת 1978
בנוגע לפוספט וגידול מהותי של הצמחיה שגויות..
|
כן בהחלט. הוא התעלם מהקשר בין פוספט לניטראט והתמקד בפוספט ->אצות. כשהתיחסו לכך בעתיד, הכניסו משתנים נוספים (N) ומצאו את התוצאות שהצבעתי עליהם : PO4-->צריכת NO3 מוגברת.
המחקר שגוי ולכן דילגתי עליו. אם תרצה - ארחיב עוד, סתם בשביל הכיף...
ציטוט:
פורסם במקור על ידי globali
היי eyalco,
02.
על איזה פוספט מדובר; אורגני או אנאורגאני.
.
|
השתמשו ב- PO4.
קיימים 4 סוגי פוספט : POP, DOP, PIP ו- DRP - שני הראשונים אורגניים והשלישי אנאורגני (הרביעי סוג זמין לצמחים - BIO AVAILABLE).
ציטוט:
פורסם במקור על ידי globali
היי eyalco,
03.
להבנתי החלפות מים נועדו בין היתר לאפס
ערכי הפוספט לרמה של 2PPM, כמו כן גם
הבנתי שרמות גבוהות יותר לא כ"כ בריאות.
.
|
לא ולא.
אני יודע על רמות של 5 PPM שלא עשו אצות (אולי נזק בקריאת הנתונים שגויה ע"י ערכות המדידה).
אין בעיה בפוספט כמייצר אצות (גם אם הוא זמין לאצות כשם שזמין לצמחים)..!!!
ציטוט:
פורסם במקור על ידי globali
היי eyalco,
04.
בהנחה ותגבור פוספט אכן מאיץ גידול צמחיה
יתכן וראוי לדשן פוספט בנפרד, (אולי בהייטק
כן נחוץ להוסיף בקביעות ואני לא ממש מודע
ואולי הכוונה היא בעצם לאבקה שמוזכרת כאן)
Monopotassium phosphate PO4 - KH2PO4.
מכאן שהריני תוהה לגבי נחיצות דישון פוספט
בנפרד והרמה הרצויה באק' לאוטק וגם הייטק.
. |
בכלל סוגי הדשנים, ניתן לספק PO4 (הרמה הזמינה לצמחיה) שהתצורה הכימית שציינת היא אכן זו. לא ברורה לי דיה שאלתך שכן PO4 הוא חובה באקווריום ואין לדלג עליו.
אם תרצה, אוכל להרחיב רבות על פוספט, רמות זמינות במצע ובמים, סוגי פוספט, השפעה על תצרוכת אבל זו חפירה ארוכה...
ציטוט:
פורסם במקור על ידי globali
היי eyalco,
נושא ב' - תאורה
יש כאן מעט פער שנובע מהשימוש במינוח 'מספיק בהחלט'
מול השימוש במינוח 'סביר', מה שמוביל אותי לתהות כאן.
האם הנתונים האלה מתייחסים לאק' לאוטק או אק' הייטק
(מוזרק פד"ח), למיטב הבנתי אק' הייטק נתמך על פי רוב
באמצעות תאורה של 1 וואט לליטר בקירוב ברשת תועדו
מערכות שנתמכות באמצעות 1.2 וואט לליטר ואפילו יותר.
כשאתה מציין רמת תאורה של 0.7-0.5 וואט לליטר כרמת
תאורה 'מספיקה בהחלט', האם אתה מתכוון לאמר שבהינתן
האיזון הראוי גם צמחים שהם צרכני תאורה כבדים ישגשגו.
.
|
אקווריום הייטק מוזרק פד"ח.
ליהיה בזמנו 1.2 וואט לליטר - חיפשתי להתנסות בתנאים מואצים.
לא נדרשת עוצה כזו - מיותרת לחלוטין!!!
כפי שציינתי, 0.5-0.7 וואט לליטר באקווריומי היי טק מספיק בהחלט !!!
בלואו טק - 0.3-0.5 !
קח בחשבון שברמות תאורה מופרעות, כל סטייה קטנה, כל טעות קונה שלך וכל הסיפור מתהפך ונעכר. מיותר.
פעם היינו חסידים של פירלינג מטורף - שמנו כור גרעיני למעלה.
שוב, מיותר ומעורר צרות לא מעטות.
ההגדרה של צרכני תאורה כבדים בעייתית. הרמות שציינתי יספיקו לך לגדל כל צמח - בתנאי ששאר הנתונים אופטימליים (שוב, בעיית הבעיות היא CO2 - שם צריך להיזהר).
מקווה שסייעתי.
אייל