[שני.ד]

פורסם במקור על ידי dan_h

סקירה מאד יפה
כמה תיקונים קטנים:
אכן,האלטום מצוי בפלגים של אורינוקו (Atabapo,Inirida,Sipapo)הן בצד הקולומביאני והן בצד של ונצואלה ולא בריו נגרו שהוא פלג של אמזונס.
מסכים עם סרגי גם לגבי התמונות ממנאוס.גם לדעתי זה סקלר בר (P.SCALARE) ולא אלטום.
בנוסף ,לגבי המע' החיסונית : הרגישות היא יותר גבוהה לטפילים חיצוניים(בגלל החיים בpH נמוך) כאשר לגבי הפתוגנים הפנימיים שחיים ומתרבים גם בחומציות 3,הם כמו שאר הדגים.

הערה:זה נכתב לפני שראיתי תגובה 5....

דן ידידי, העובדות אכן מלמדות שהשרידות של האלטומים לאחר יבוא נמוך מהממוצע בהשוואה לדגים אחרים המיובאים מדרום אמריקה. לשאלה לגבי היכולות הנמוכות של המערכת האימונולוגית (החיסונית) של האלטום לא בהכרח קשורה. לעניות דעתי הדבר לא נבדק באופן מדעי ויתכנו סיבות אחרות לשרידות נמוכה.
לגבי טפילים עילאיים (שאינם פרוקריוטים)- הפנימיים (גם טפילי מעיים למיניהם) חיים בסביבה הפנימית המוגנת בעלת פרמטרים של הדג עצמו. כנ"ל גם חיצוניים אחרי שלב אנקפסולציה או חדירה מתחת למוקוס. החיצוניים האאוקריוטים שחיים על פני עור הדג וחשופים לסביבה החיצונית יכולים, למיטב ידיעתי, להתמודד עם תנאי סביבה קיצוניים עקב מנגנונים יותר מפותחים.
עבור חיידקים (בקטריות) פתוגניים, ידוע שתנאי סביבה קיצוניים (למשל חומציות גבוהה) מקשים על תהליך הגידול (חלוקה תאית) לפחות בתנאי IN VITRO בפתוגנים הומנים.