ציטוט:
פורסם במקור על ידי משה
האמת לא מסכים עם הפסיקה
איסור חמץ הוא באכילה ובהנאה
כאשר הדגים שלי אוכלים אני נהנה, אני שמח שהם אוכלים ונהנה מהמזון הנאה של יש ניצול לאותו מזון והוא לא נזרק לפח
לא ראוי למאכל כלב הינו ביטוי
הכוונה דבר לא אכיל לאדם וכל שכן לחיה, שאפילו כלב (ולא הכוונה לכלב בית מטופח ומפונק) לא מוכן לגעת לדוגמה מזון שנשפך עלו חומר ניקוי חזק כל כך חזק שאפילו כלב לא נוגע בו (לצורך העניין פסטה שנשפך עליה אקונומיקה)
|
כל שנה הפסק הזה עולה בצורה כזו או אחרת וכל שנה יש דיון סביבו.
משה,חמץ אסור באכילה ובהנאה. אם הוא לא ראוי למאכל כלב הוא מותר לכתחילה
ואם מדובר רק בתערובת חמץ שבטלה ברוב אז למרות שראוי לכלב ניתן ליהנות ממנו, מה לעשות זה הדין, אתה רוצה לחלוק על הרב עובדיה אתה מוזמן... מחלוקת אחרונים בין משה לרב עובדיה
"דבר שנתערב בו חמץ ואינו מאכל אדם כלל, אף על פי שמותר לקיימו אסור לאוכלו עד אחר הפסח"(סימן תמב סעיף ד)
שולחן ערוך
תסתכל שם בבית יוסף בתחילת הסימן ותראה מה הוא מפרש