שלום לכולם,
אספר בקצרה מסקנות שהגעתי אליהן (דעה בלבד) עבור רביית הארצ'ר.
כיוון שאין כל חומר רשום לגבי הרבייה של הדג הנ"ל, ואף לא מצאתי רמז קלוש באינטרנט
החלטתי ללכת על שיטת פסילת אפשרויות כדי להגיע למסקנה איך הדגים הנ"ל מתרבים באקווריום או בטבע.
בנוסף, צריך לציין שכל הניראה לא נעשה כל מחקר מעמיק שכן לא מדובר בדג כה מבוקש או נדיר.
לכן אתחיל עם סקירה קצרה של כל דרכי ההטלה והרבייה הנפוצות:
תטולת מצע- הטלה על משטח נקי (אבן צפחה, גזע, עלה או כל משטח חלק אחר) בד"כ הורה אחד או שניהם ישמרו על ההטלה דוגמא- סוורום, טקסס, דיסקוס
תטולה מפוזרת- מחולק לשתי קבוצות: ביצים צפות או ביצים שוקעות (דביקות, לא דביקות)
כאשר הביצים הצפות בד"כ מתייחסות לדגי מים מלוחים, אך לא בהכרח, כמו טונה למשל
וביצים שוקעות מפוזרות ניתן לראות ברבייה של ברבוסים, טטרות, קשתות.
חוץ מיימית- הביצים מוטלות מחוץ למים, בסביבה לחה. דוגמא פאצ'נקס שמטיל את ביציו על עלה ומתיז מים כדי לשמור שלא יתייבשו.
קן בועות- בד"כ מיוחס למשפחת אנאבסיים (דגי קרב, גוראמיים), הזכר בונה קן בועות שלאחר הטלה הביצים מועברות אליו. הם נשמרות בסביבה לחה ומבוקרת בקרבת פני המים.
מערות- מינים רבים של דגים מטילים ביצים על תקרת מערות, או על רצפתה.
החל בציקלידים כמו ג'ולי מרליארי לעומת Lים שונים.
דגירת פה- מחולקת לחד הורית ודו-הורית. תלוי בסוג הדג. בד"כ הביצים מוטלות בכמות קטנה, מוערות לפה ההורים ושם מתערבלות עד להתפתחות הלארווה והדגיג.
ניתן לראות זאת בארואנות, דגי אמנון וכו'
נשיאת ביצים- לאחר הטלה, אחד ההורים אוסף את הביצים על גופו (לעיתים בעזרת איבר מיוחד) ושומר עליהן עד לבקיעה. בכך מקנה הגנה מפני טריפה.
דוגמא- חתולי זנב שוט מצויידים בשפם ייחודי לליקוט ביצים ושמירתם מתחת לגחונם.
הטלה רב עונתית- מאפינת דגים החיים במקווי מים קיצוניים, הנוטים להתייבשות בקיץ (למשל בריכה במדיביות, נחל אכזיב וכו') הביצים מוטלות רוב לעונת היובש ובוקעות עם רדת הגשמים.
למשל משפחת הנאוויתיים.
השרצה- אין הטלה של ביצים. הדגיגים יוצאים ישר מגוף האם כשהם מוכנים לעולם הגדול.
טפילות\אימוץ- דגים שמשתמשים בדגים או ח''ח אחרים בכדי לשמר את המין שלהם.
דוגמא- בטנגניקה\מלאווי חלק מן השפמנונים מטילים ביצים בזמן רבייה של ציקלידים דוגרי פה.
האם הצקליד אוספת את ביציה שלה ויחד איתם את ביצי השפמנון. ביצי השפמנון בוקעות מהר יותר והדיגים ניזונים מביצי הציקליד. האם המאמצת מגדלת את השפמנונים הקטנים כאילו היו צאצאיה שלה.
דוגמא אחרת היא של דג מים קרים (צדפנון מגוון) המטיל ביציו בתוך צדפה, בכך הם זוכים להגנה מפני טורפים.
----------------------------------------------------------------------------
עד כאן הסקירה של סוגי הרביות וההטלות בקצרה ממש.
אפשר להרחיב עד כדי מאמר בכל אחד מן הנ"ל
אז בהינתן כל הנתונים ובהינתן נתון נוסף של מבנה הפנים של הארצ'ר הגעתי למסקנה שככל הניראה הרבייה שלו היא או תטולה מפוזרת או רבייה חד-הורית כאשר הזכר שומר על הדגיגים.
מדוע בחרתי בנ"ל:
הבחנתי שלחלק מדגי הארצ'ר יש לסת קדמית בעל שק, בליטה, החורגת ממבנה עצמות הלסת כלפי חוץ. כלומר- יש להם אפשרות לאכסן בהם מזון (או במקרה שלנו דגיגים).
אם נחפש מין אחר של דג עם שק\בליטה דומה נגלה שלזכרי הארואנה ששומרים על הביצים (דגירת פה) יש מבנה פה דומה... כזה הנבדל מנקבות הארואנה להן אין את הבליטה הלסתית.
כלומר, לפי המסקנה שלי- הארצ'ר הזכר מעביר לפיו את הביצים המופרות אחרי ההטלה ושומר על הדגיגים. דגירה חד הורית.
אז למה הנחתי שתיתכן גם תטולה מפוזרת-
זאת מפני שרביית ארצ'ר טרם תועדה. ולכן אם מסקנתי הראשונה שגויה, הרי שרק המסקנה השנייה היא נכונה.
ואיך פסלתי כל שאר הדרכים:
תטולת מצע- לא מדובר בדגים טריטוריאלים, או בעלי אמצעי הגנה.
קן בועות- לא קיים בדג המנגנון העוזר בבניית הקן+ השפה העליונה שסועה.
מערות- מדובר בדג החי במים עיליים. פיו אינו בנוי לחפירה ונבירה בקרקע.
רב עונתי- חי במקום עם מקווי מים כל השנה וטמפרטורה טרופית.
השרצה- חסר מנגנון הרבייה.
טפילות- חסרים הדגים המאמצים או היכולת
חוץ מיימית- יש ארצ'רים החיים בקרבת מים מלוחים- לכן לא אפשרית סביבה חוץ מיימית בים.
זהו...
האם יש למישהו מסקנה אחרת כיצד הדגים הנ"'ל מתרבים?
אשמח לראות ולשמוע
סרטון של דגי מקורן וארצ'רים בסביבתם הטבעית (מנגרובים)
סרטון שיטת הציד המפורסמת BBC