ציטוט:
פורסם במקור על ידי ניסו.פ
שמח שאחד שיודע  הצטרף
הדיון הזה באמת עתיק יומין ואני אף פעם לא שיניתי את דעתי בנושא ,
מניסיון שלי לחובב המתחיל שלא מתכוון לבצע בדיקות (ערכות בדיקה יעודיות)
אני אף פעם לא ממליץ להתחיל אם דישון מתקדם ,CO2 ,מערכת קירור שמשפיעה גם על צריכת הדישון |
מנסיון שלי, ללא ערכות בדיקה כלל, בהקמת אקווריומים חדשים עדיף/מומלץ/כדאי/רצוי להתחיל עם ביומסה טובה של צמחים ודישון מלא מהיום הראשון עם רמה גבוהה של הזרמת CO2.
נתתי בזמנו אינסוף מחקרים שהעידו הן על הכדאיות בדישון והן על הזרמה טובה של CO2, כולל אגב נושאים די חדשים בזמנו כגון יכולת של צמחים מסויימים "למשוך" יותר CO2 מהסביבה בהשוואה לצמחים אחרים לידם (מה שמשפיע לרעה על האחרים) ועוד.
שיטה זו הוכחה כטובה ביותר הן מנסיונם של רבים וטובים בעולם והן מנסיוני האישי בהקמת אקווריום ללא אצות וגם על כך כתבתי רבות בעבר.
אין דרך אחת נכונה, זה ברור, וניתן להגיע ליעד בכמה וכמה שבילים אולם יש דרך אופטימלית שחוסכת לנו הרבה בעיות באמצע ומביאה אותנו ליעדינו גם מהר וגם באופן אופטימלי.
אנו רגילים לפעול בתובנה של קשריות סיבה ותוצאה - עשיתי משהו, ארעה תגובה כלשהיא ולכן הסיבה היא הפעולה שעשיתי (ראה מקרים בעבר עם נורות חזקות, סוגי דשן ועוד). אנו חייבים להבין כשמדובר במערכות שלמות, כדוגמת האקווריום שלנו, הרי שהן מתנהלות בצורה לא לינארית. ישנן גורמים נוספים שמשפיעים עליהם ואם לא ניקח את כולם בחשבון, הרי שנחמיץ את כלל מערך הגורמים ונפעל בכיוונים לא נכונים.
ציטוט:
פורסם במקור על ידי ניסו.פ
שמח שאחד שיודע הצטרף
צמחיית איטיי גדילה אצלי לא מקבלים דישון בכלל וגם בטבע הם חיים במקומות עניים בדישון ונישטפים במי גשם רכים ועניים בחומרי הזנה.
מהירי גדילה חייבים דישון ותאורה מכל הכיוונים אבל המים חייבים להיות נקיים מעודף דישון!
למעט CO2 ודישון בסיסי ולא מתקדם NPK שדורש ניסיון ,ערכות בדיקה ומעקב אחרי עודפים. |
נדרשת כאן לא מעט גמישות מחשבתית. שינוי הוא לא דבר קל - להפך. התגובה הטבעית של כולם הוא לסמוך על המוכר ולפחוד מהחדש, השונה.
העליתי לא מעט מחקרים בעבר, מחקרים שהתבצעו באתרים זהים ככול הניתן לסביבת האקווריום שלנו, משם למדו רבות.
מדוע להתיחס למחקרים אלו?
מרבית האגמים רדודים - כמו באקווריום.
טמפרטורה זהה.
מספר גדול של צמחים (הן כמות והן מגוון) - כמו באקווריום.
מרבית הצמחים (חלק גדול) הגדלים באגם זה מצויים אצלנו באקווריום....
תאורה ישירה ללא הצללה - כמו באקווריום בד"כ.
כמות נוטריינטים עשירה - גם במגוון, כמו באקווריום.
כל נסיון שם מושלך ישירות על האקווריום, משום תנאים אלו והיכולת להפעיל שם מניפולציה מחקרית המסייעת רבות להבנת כלל התהליכים באקווריום.
ראשית, כלל הרעיון שפוספאט לא מוביל לאצות נחקר עוד ב- 1996. הבעייתיות בהגברת פוספט כמוביל לאצות נבעה מהעובדה שמרבית המחקרים (לא בזה המצוטט כאן על ידי) בדקו אצות בלבד ולא צמחי מים ו/או אצות וצמחי מים יחדיו (מסיבות מובנות של נזקי האצות למקורות מים). אם במקווי מים בהם יש אצות נמצא גם נוטריינט - PO4 - הרי ש- PO4 מוביל לאצות. הנה בעייתיות סיבה - תוצאה גם במחקרים - לא רק אצל חובבי אקווריומים !!!
במחקר המצוטט (שתום באר השתתף בו) נמצא שבמקומות שבהם יש צמחים, תוספת של PO4 לא מובילה להתפרצות אצות. כאן נוטרלה בעיית סיבה-תוצאה ואוששה הידיעה של אז. עד כאן אנו מסכימים.
מחקרים עדכניים באגמי מים רדודים טרופיים וסבטרופיים (סביבות מחיה אלו תואמים בכללי למי האקווריום שלנו מבחינת פרמטרי המים) מצביעים על מגמה הפוכה לגמרי ממה שנהוג לחשוב היום : המחקר (מ- 2004) מוכיח כי הגברת פוספט בסביבת צמחי מים, כאשר מספיקה ביומסת צמחיה של 30%-50% בלבד - תוספת הפוספט תוביל לגידול בביומסת הצמחיה באגם וללא כל תוספת אצות כלשהיא !!!
המשמעות היא פשוטה -
מגבירים פוספט ==>מגבירים גידול צמחיה במים==>אין זכר לאצות!!!
עכשיו אנו מגיעים ומתעקשים - מחקרים שמחקרים, פוספט מוביל לאצות ויהי מה...
מחקר די עתיק האמת (מ- 1978) הוכיח כי כי באגמים בהם קיימת רמה נמוכה מאוד של N (כשחלק מתצורותיו אנו מכירים כ- NO3, בו אנו משתמשים לדישון האקווריום), נמצא כי תוספת של PO4 לא תוביל לגידול מהותי בביומסת הצמחים באגם. המחקר חקר כיוונים נוספים לתחומים אחרים והיווה מקור לא אכזב לאי הבנות בכל הקשור לאצות אולם לא אכנס לויכוח האקדמי שהתנהל סביב הנושא משום מורכבותו הרבה וזה לא הנושא כרגע. בפועל, הוספת פוספט מובילה לתצרוכת מוגברת של ניטראט, כפי שהוכח במחקר עדכני של תום באר מ- 2004 שהצביע על העובדה כי תוספת של פוספט מ- 0.2 PPM ל- 0.5 PPM הובילה לגידול של 300%!!!!! בצריכת ניטראט. 300%!!!!!!!!!
בעיני, לא ניתן להתווכח עם זה...
מספר מחקרים לא קטן באגמי פלורידה הוביל למסקנה כי רמות נוטריינטים גבוהות אינן מובילות להתגברות אצות (מ- 1984, דרך 2003 ו- 2004). לא ברזל, לא פוספט, לא ניטראט, לא אשלגן, לא זרחה ולא כל נוטריינט אחר, שאנו מכירים או לא מכירים, גורם להופעת אצות, גם אם ברמות גבוהות של נוטריינטים אלו. אגמי פלורידה מהווים מקור מהימן למחקרים בכל הקשור לאקווריומי החובבים משום התנאים הזהים השוררים בהם. מחקרים ממוקדים באגמים אלו חקרו את הדינמיקה של צמחי המים ותפקידם באגמים הגבירו את הבנתנו בתחום.
תוסיף לזה נסיון של מרבית תותחי הצמחיה בעולם ותגיע להבנה מדוע אני כותב את מה שאני כותב. לא בא לך מחקרים? אין בעיה - תנסה לבד ותראה. זה מה שאני עשיתי...
ציטוט:
פורסם במקור על ידי ניסו.פ
מהירי גדילה חייבים דישון ותאורה מכל הכיוונים אבל המים חייבים להיות נקיים מעודף דישון!
למעט CO2 ודישון בסיסי ולא מתקדם NPK שדורש ניסיון ,ערכות בדיקה ומעקב אחרי עודפים.
|
אצות לא צריכות עודף דישון כדי להיזון ממנו. אצות כה קטנות עד כי שברי שבריו של נוטריינט זה או אחר יספיקו למזונם. הן לא צריכות עודפי מזון ועודפי מזון אינם הסיבה להופעתם. מרגע שארעה התפרצות אצות, יש להן מספיק מזון במי האקווריום, גם אם ננסה למנוע זה.
שים לב, הצמחים עצמם דולפים נוטריינטים למים, המצע דולף, דגים עצמם מייצרים מזון - חלקיק קטן של קקי של דג מספיק לקיים אצות. עצם העובדה שאנו שומרים על רמות עודפות/רזרבה בדישון מוכיחים כי עודפים אינם מובילים לאצות.
החכמה היא לא להחליש את הצמח. צמח חלש - לאצות יש מנגנונים סביבתיים המזהים שינוי התנהגותי בחולשת הצמח ומתחילה התפרצות אצות (התייחסתי לזה בהרחבה במאמר האצות שלי להוכחת הטיעון).
ציטוט:
פורסם במקור על ידי ניסו.פ
החלפות מים מסיביות,להוצאת עודפים (מעניין הוא שעל הבקבוקים של ספקי הדישון רשום במפורש
שדישון יתר של פוספאט וניטראט גורם לאצות...) שלא לדבר על מה ניטראט בערכים גבוהים עושה
לדגים .
|
בזמנו התייחסתי רבות למאמרים של חברות האקווריומים השונות - הן בנושא הנורות ה"ייעודיות", שם נתתי מחקרים שהוכיחו ששילוב קול ווייט + וורם ווייט פשוטים היה עדיף פי כמה על הנורות ה"ייעודיות" עם ה"פיקים" שלהם בתחום ההיענות של הצמחים ושאר מיני הירקות שהם הוסיפו שם. כמו כן התייחסתי גם לנושאי הדישון, הפסקות התאורה של דנרלי ובפורום אחד בחו"ל טחנתי את דנרלי על אחד ה"מחקרים" שלהם, שהראיתי שיש להם טעויות בסיסיות בהבנת צמחיה וגורמי השפעה ועוד.
דוגמא : "מחקר" שפרסמה חברת דנרלי, מהמוצרים היקרים בעולם (לקוח ממאמר שלי על אצות):
במחקר: המאמר מדבר על תאורה חזקה שמובילה לייצור מוגבר של חמצן (O2) המוביל לסדרה של השפעות לוואי וביניהם השפעה על שינויי PH במי האקווריום. המאמר טוען כי עליית רמת
ה – PH הופכת את האמוניום הנשמר בצמחים כרזרבה לאמוניה רעילה הפוגעת בצמח מתוכו, עד כדי התפרקות הצמחים. המאמר אף נותן מספר צמחים כדוגמא: קריפטוקורין, לימנופילה, רוטלה ועוד.
במציאות – נתון זה מוכיח כי את הכתוב בדנרלי לא ניתן לכנות מחקר ובהחלט לא חוקר כתב אותו.
כל סטודנט לביולוגיה מכיר את המונח "הומאוסטאזיס" - יכולתו של אורגניזם לשמור על התנאים בסביבתו הפנימית בתחום המאפשר את הישרדותו, לעתים בניגוד לתנאי סביבתו החיצונית. כל אורגניזם מקיים הומאוסטזה ברמה כלשהי, בעוד יצורים שונים נבדלים ברמת המורכבות של מנגנוני ההומאוסטזה וביעילותם. ניתן למצוא הומאוסטזה במגוון רמות התייחסות: התא הבודד שומר על ריכוזי המומסים בו בטווח צר, שומר על PH קבוע בתוכו, ומונע כניסה של חומרים מזיקים ברמות שונות של הצלחה. ברמת האורגניזם השלם, ניתן למצוא את היצורים ההומותרמיים אשר שומרים על טמפרטורת גופם בתחום צר. ישנה גם הומאוסטזה ברמה שמעבר לאורגניזם הבודד – במערכת אקולוגית למשל, כשצמחים הצורכים CO2 ובעלי חיים הפולטים פחמן דו-חמצני, שומרים יחדיו על רמתו באטמוספירה בתחום די קבוע, כשסטייה מתחום זה תזיק לפחות לאחד מהם.
כל תא בטבע (גם צמחים וגם בני אדם) שומר על הומאוסטאזיס בתוך התא. רמת ה – PH בסביבה יכולה לנוע לכאן או לכאן ועדיין לא להשפיע על תצורת היונים המצויים בתוך הצמח.
סביבה חיצונית אינה שווה סביבה פנימית!
לרובנו משתנה סביבת האקווריום מדי יום – תהליך הפוטוסינתזה משפיע על רמת ה – PH, משטר התאורה כגורם לפוטוסינתזה וכו'. האם בכלל שינויי PH אלו ואחרים הצמחים מתפוררים לנו באקווריום?
מדהים לראות זאת ב"מחקר" דנרלי!
אגב, מחקרם רצוף בטעויות שונות ומשונות - מה שמעיד שלא רשמו אותו פרופסורים ואף לא סטודנטים לביולוגיה. סביר גם להניח שבמחקר זה לא הושקעו מליוני דולרים.
מוטב לנו לקחת תמיד בערבון מוגבל כל "מכון מחקר" שמוכר מוצרים שלו עצמו...
בקיצור - העובדה שחברות גדולות ומסחריות כותבות שטויות לא גורמת לי לפעול לפיהם ואני בטח לא נבהל מהרשום בתוויות שלהם.
הן טועות - אל לנו להצטרף אליהן...
ציטוט:
פורסם במקור על ידי אלי קדר
היי
לא מצאתי את המאמר המדובר.
אייל אתה יכול להסביר בבקשה באיזו צורה צמחים בריאים הופכים להיות דומיננטיים ומונעים מהנבגים להתפתח לאצות?
יש איזה חומר שהם מפרישים שמונע אצות?
אללופתיה?
תודה
אלי
|
אלי, היות ותש כוחי, וגם כך זה ארוך מדי, אחפש את המאמר (נדמה לי שעדיין במחשב שלי בעבודה) ואכניס אותו כאן. נוכל לדון בו אח"כ לעומק ולהסביר הכל. זה בהחלט חשוב...
אייל