ריבוי תוך מיני של דגים-יתרונות וחסרונות
למה בכלל אנו מתכוונים כאשר אנו מדברים על ריבוי תוך מיני?
הכוונה הפשוטה היא לקחת אוכלוסית צאצאים של 2 הורים ידועים ולהרבות אותם בינהם,
לפעמים אנו רואים זנים של דגים אשר מכונים
F1
F2 וכ"ו
הכוונה היא למעשה שדגים אלה מהווים דור שני או שלישי (על פי המספר אחרי הF) של הכלאה "בין האחים" של אותה הטלה / השרצה
ישנם הרבה מאוד חילוקי דעות בין החובבים האם ריבוי תוך מיני הוא בעל חסרונות או יתרונות, למעשה יש לנו גם מזה וגם מזה, ובמאמר הקצר הנ"ל ננסה לתת תשובה מקיפה ולהבין את התמונה.
אחד היתרונות הכי בולטים של ריבוי תוך מיני הינו הרצון לשימור תכונה מסוימת אשר מעינינת אותי, ואני הייתי רוצה שהיא תעבור מדור לדור,
בהתאמה הייתי רוצה להפטר מתכונות אחרות, ניתן דוגמה, בהטלה של דיסקוסים ניתן לקבל מגוון רחב של דגיגים חלק מאוד מיוחדים וחלק פחות (אגב מיוחדים או לא זה כבר טעם אישי שנובע ברצונות האדם או משיקןלים כלכלים, זה לא נושא המאמר..).
10 דיסקוסים מתוך ההטלה מאוד מיוחדים- הם סגולים עם נקודות לבנות ! סוף הדרך...
לעומתם 10 דיסקוסים אחרים נראים כאילו זרקו אותם לחומצה ואחרי זה עברו עליהם עם מכבש...ויש גם כאלה, סנפיר גב חסר, עיוותים שונים וכד'
אני כמובן ארצה לבחור את קבוצה מס' 1 בכדי שתהווה לי גרעין ריבוי תוך מיני על מנת לשמר את התכונה המדליקה-סגול עם נקודות לבנות
(לא מין הנמנע כי יהיו מגדלים אשר ירצו "לייצר קו גנטי של דיסקוסים מקבוצה II ללא סנפירי גב לדוגמה..).
אבל אליה וקוץ בה, וכאן אנחנו מתחילים להכנס קצת לגנטיקה...
התכונות של הדגים נרכשו משני ההורים, אולם בדרך כלל רק תכונה אחת היא זו שאנו רואים חיצונית ולכן קוראים לה "דומיננטית", תכונות אחרות אשר לא באות לידי ביטוי חיצוני נקראות "רצסיביות"
אחד החששות הגדולים בריבוי תוך מיני הוא "קיבוע" של תכונות רצסיביות אשר אני לא רוצה "לשמר".
אחד הדברים הנפוצים ביותר הוא הורשה של תכונה רצסיבית משני ההורים, ובהתאמה ביטוי שלה על ידי הצאצא, אגב אחד הביטויים החיצונים הנפוצים ביותר של ריבוי תוך מיני הוא זנים "גמדיים".
הצבע של הדג נקבע על ידי "צבעניים" או בלועזית פיגמנטים, משפחת הפיגמנטים של הדג נקראת
chromatophores ויש די הרבה סוגים שלה:
melanophores-
שחור או חום
leucophores-לבן
erythrophores-
אדום
xanthophores-
צהוב
irridophores - צבע "מחזיר" (לא נפרט במסגרת הזו על צבעים פיזיקאלים וצבעים פלורוסנטים)
שינויי צבע יכולים להיות בעודף,חוסר , קומבינציות של אותם chromatophores
ניתן דוגמית- ניקח את הצבע הורוד של הציקליד
convict cichlid
Cichlasoma Nigrofasciatum
זן "תרבותי" מספר מופעים שונים של הציקליד הנ"ל
ציטוט:
|
פורסם במקור על ידי Wild Blue
|
זן הבר: wild type
חסר לו את הצבע המקורי של זן הבר, הוא שונה וממנו ומיצג מצב גנטי שנקרא leucomorphism - עודף "לבן" אשר נגרם כתוצאה מהכלאה תוך מינית גורם "לניגוד" שעושה אותו כל כך יפה
אחת המוטציות המבוקשות ביותר היא "אלבינו", חוסר מוחלט של הפיגמנט, בדרך כלל המצב הזה בטבע הוא מאוד נדיר ודג כזה לא שורד בסביבה הטבעית שלו
אחת הבעיות שכבר הזכרנו בריבוי תוך מיני הוא שפתאום מתחילות לצוץ לנו תכונות רצסיביות לא רצויות בגלל הקרבה הגנטית, כמו שינויי עמוד שדרה, שינויים לא רצויים בחילוף חומרים,
ניתן דוגמה למה זה קורה מבני אדם (ובמאמרים על גנטיקה בדרך כלל מנסים להיות פוליטקלי קורקט ולא לדבר על ריבוי של אנשים... כי אנחנו שונים מהטבע..,יותר עליוניים ולא חיות חס ושלום..)
הכל זאת ניתן דוגמה רלוונטית (היא לא מופיע במאמר המקורי..)
אחת הבעיות של היהודים בתפוצות לפני הקמת מדינת ישראל הייתה ריבוי תוך מיני , קהילת היהודים הסגורה תמיד התחתנה והביאה צאצאים בתוך אותה קהילה, דוגמה זו של ריבוי בתוך אותה קהילה במשך שנים רבות גרם לבעיות גנטיות אשר מאפיינות קהילות מסוימות,
לדוגמה קהילת עירק: שם נפוצה(סטטיסטית) המחלה G6PD, חוסר בחלבון שחשוב לחילוף חומרים,
בקהילות אשכנז נפוצה(סטטיסטית) מחלה נוראית הפוגעת במוח הנקראת טאי-זקס,
לכן היום כשזוג צעיר מתכוון להביא ילד לעולם, שואלים אותו על מוצאו ואם גם הבעל וגם האישה מאותו מוצא, מפנים אותם ליעוץ גנטי בכדי למנוע ביטוי של הגנים הרצסיבים כדי לא לקבת "ביטוי" של המחלה.
בואו נחזור לדגים:
אחד הדברים שמגדל ומרבה מנוסה דואג להכין הוא סטוק רציני מאוד של גרעיני רביה מכל מיני קווים גנטים. ככל שאני ארבה יותר דורות של תכונה רצוייה מסוימת אני מעלה את הסיכוי לקבל ביטוי תכונות לא רצויות אשר עלולות לבוא לידי ביטוי.
ולכן המגדל "המומחה" מחזיק תמיד כמה גרעיני ריבוי מדורות שונים ומבצע "מיהולים" גנטים כדי לא "להוציא לידי ביטוי" תכונות לא רצויות.
בטבע כמובן אין אוכלוסיות "הומוגניות" ולכן הסיכויים לביטוי של גנים רצסיבים מאוד נדירים,
מה קורה אם הכלאה כזו שורדת בטבע? מאוד נדיר אולם קורה שמוטציה מסוימת אשר גורמת לשינוי חיצוני מצליחה לשרוד ומקימה תת מין חדש- זה נקרא אבולוציה...
איך אפשר לא להגיד כמה מילים על אבי התורה, דרווין?
דרווין האמין שזנים חדשים נוצרים על ידי מוטציות או שינויים גנטים מקריים, אם התכונה אשר השתנתה נותנת ליצור יתרונות כל שהם, הרי שכעת הוא ישרוד בצורה הרבה יותר טובה משאר החברים והוא ישרוד, מוטציה שגורמת לחיסרונות לעומת שאר המין תוכחד במהרה ולא יהיה לה המשכיות זהו הבסיס לתאוריה שגרמה לדרווין לכתוב את הספר "מוצא המינים"
כאשר מבצעים ריבוי תוך מיני, יש מספר מונחים אשר אנשי המקצוע משתמשים בהם ובחרתי לחלוק אותם:
gene pool - המגוון הגנטי, שיש לי בזן מסויים, כלומר אם אני מחזיק 20 דיסקוסים לבנים עם עיגולדים, DAV מחזיק 35 דיסקוסים צהובים עם פסים יש לכל אחד את הgene pool שלו,
האם שווה לנו לתרום את הgene pool לטובת הכלאות?
לא ממש , כל תת זן הוא יחיד ומיוחד, יש לו ערך כדג מיוחד, אם במקרה משהו עירבב בין הדגים והם יתרבו יחד נוצר לנו למעשה "זיהום גנטי" או
Gene pool pollution , נאמר ודג זאב לקח את הדגיגים (הוא ריחם עלהם) , ונתן אותם לwild blue (כי אין לו מקום בבית), וכולנו יודעים שWild Blue רודף בצע אכזרי, הוא מקים חוות ריבוי של הדגיגים, אולם לעולם הוא לא יגיע לדרגת "ניקיון גנטי" של ההורים....
לכן הדגים שלו שווים "פחות" כי הם פחות יפים או מיוחדים...
עמדה אישית-אני מסכים עם כותב המאמר (אני מתרגם את חלקו) שצריך לבצע הכלאות כמה שיותר קרובות לזן הבר, לא רק שהם מדגישות את הטבע באק', אלה הלגיטמציה למוטציות מוזרות אשר נימכרות בצורה פופולרית לצרכן תרד,
בואו נשים קלפים על השולחן, האדם הוא יצור שמשחק עם הטבע, אנו מכליאים דגים, בקר, פרחים בכדי לקבל זנים שאנו רוצים מסיבות כאלה או אחרות (יופי,תנובת חלב,עמידות למחלות),
אני אישית חושב שיש לשמר את הטבע ולא לברוח לריבוי של מוטציות מוטרפות,
בדגי זהב אגב יש את כל הזנים החייזריים ...אשר נמכרים בהמון כסף, ישנו דג קוי בצבע לבן עם עיגול אדום המרכז (כמו דגל יפאן) שעולה אלפי דולרים...
ברבות השנים וההכלאות בשבי הדג לא רק מאבד תכונות חיצוניות, אלה גם את ההתנהגות הטבעית שלו.
יש הבדל של שמיים וארץ בין דג "מתפיסת טבע" לבין דג אחרי עשרות הכלאות בשבי.
מה דעתכם?
מאמר מקורי:
Inbreeding Tropical Fish, Good or Bad
by Bill Forrest, Calgary Aquarium Society
originally published in The Calquarium Volume 38, Number 6, February 1996
לינק למאמר המקורי:
http://www.aquarticles.com/articles/...nbreeding.html
מקורות:
Dr. Axelrod’s Mini-Atlas (1987)
Tropical Fish Hobbyist, Vol. XLIV, 4
World Book Encyclopedia, (1965)