[שוני ז"ל]

אני קורא את העץ לא מאמין למה שרואות עייני
נפתח כאן עץ שכולו בדיחה על מרמיר דג חסר צבע וחן אבל מאוד טעים לחך שגם אני הייתי מוציא בצעירותי מהים התיכון ומטגן בשמן עמוק .
איך העץ מצליח להגיע למחוזות כל כך לא מובנים.
למה אתם לא יכולים לקבל בדיחה פשוטה וחייבים להפוך אותה למלחמת אגו מטורפת
לכל דג יש את היופי שלו .לכל דג יש את האופי שלו.לכל מגדל יש את ההעדפות שלו
הגולשים בפורום הזה הפכו לפגיעים וכל דבר לוקחים למחוזות רחוקים וכל עץ שנפתח מחפשים איך להפגע

ראבק ,חלאס עם המלחמות שלכם.תתחילו לתת ולקבל ביקורת בונה כפשוטה .תפסיקו לחפש דברים מתחת לשטיח ותתחילו להנות מהתחביב כפשוטו
שוני