|
הזמנה לדיון - יחסיות דישון והקשר בין צבעי הצמחים
כמה מילים לגבי יחסיות רדפילד : מאמר זה, שהציג לראשונה את יחסיות רדפילד, מציג אינו מתאים לאקווריומי מים מתוקים והוא די מיושן, עוד בהיבט של המעטת חשיבות הפוספט באקווריומים. בנוסף, הפרשנות המיוחסת להשפעתו על האצות אינה מדויקת - ואלו הבעיות הפחותות ביותר במאמר וביחסיות שהציג.
יחסיות רדפילד אינה מתייחסת למאסה של הצמחים, אין שם מדידות משקל כ- PPM ואחרים. רדפילד בדק אצות בעומקי האוקינוסים - סביבת מחיה מאוד יציבה - והגיע ליחסיות כללית, יחסיות אטומית - מספר אטומים ולא מאסה צמחית. יחסיות של 16 : 1 בין אטומי חנקן - N לאטומי זרחן P (ביתר דיוק, יחסיות רדפילד מתייחסת ליחסיות אטומי C:N:P). אנחנו לא מדשנים במונחים של אטומים באקווריום אלא במונחים של משקל המרכיבים ומגיעם כך למונחים המוכרים לנו : PPM או MG/L וכדומה. אם נרצה להמיר יחסיות זו למקבילת המאסה שלהם נגיע ליחסיות של 7.2:1 - מאסת N ל- P (אין צורך להיכנס לנוסחה המדויקת כאן, אלא אם תתעקשו...). קיימים מחקרים על מאסת צמחיה ושם אנו רואים יחסיות שנעה בין 4:1 ל- 10:1, עם ממוצע של 5-7:1 לערך... כאן אנו צריכים לבצע המרה נוספת : היות ואנו לא מדשנים N או P אלא NO3 ו- PO4, אנו נידרש להמרה הזו ולכן נוסיף את המאסה המולרית של NO3 מול ה- N ושל ה- PO4 מול ה- P. כאן אין לשכוח גם את בעיית המדידה הקלה של השפעות האקווריום השונות על מרכיב ה- NH4 שקשה לנו למדוד ולכן אנו צפויים כאן למעט שינויים, וביניהם גם העובדה שנוכל להוסיף עוד קצת PO4 לתמהיל בשל עודפי ה- N שאיננו יכולים למדוד (מישהו דיבר על אפקט הפרפר??)... יש להבין בנוסף את ההבדלים העצומים בין מאסת האצות ובין מאסת הצמחים - פקטור נוסף שישפיע על החישובים שלנו וצריך להבינו (מי שירצה, אוסיף אתרים לחישוב והשוואת מאסה של צמחיה ואצות..). מרחב הטעות שלנו במאמר הזה גדול פי 2 ויותר ממה שנדרש באמת ולכן לא הייתי מייחס לו יותר מדי חשיבות... ככלל, נושא היחסיות קיבל חשיבות מוגזמת בעבר - אנשים חיפשו יחסים מעט מכניסטיים של דישון וחשבו שאם יקפידו על כך כלשונו, יקבלו אקווריום מאוזן ואין כך הדבר. ישהם מרכיבים נוספים באקווריום שלהם השפעה חזקה יותר (ראה תאורה לדוגמא, CO2 ועוד) ולכן לא הייתי מחפש את הבעיה בנושא היחסיות כאן ובכלל ... ולא ניכנס כאן לנושא הגבלת הנוטריינטים שאנשים סברו שהם המקור לצרות באקווריום - אצות - ושוב, לא כך הדבר... mamonako, הערה קצרה לבעייתך : המצע שלך אינו אינרטי ואני מניח שהוא עיקר בעיית ה- NO3 שלך... כמו כן, מהסתכלות על נתוני האקווריום שלך, יש לך בעייה נוספת, לטעמי, בתאורה - אתה מתקרב יותר לכיוון של וואט לליטר וזה הרבה מדי לטעמי. ממליץ לך להקטין תאורה ל- 0.5-0.7 וואט לליטר (בהנחה שיש לך הזרמה יציבה של CO2 - לא ראיתי מה יש לך שם...). תוודא שה- PO4 שלך ישאר ברמה גבוהה (סביב 1 - 1.5 PPM) - זה יסייע לך בצריכת הניטראט... כמובן הכי חשוב לשמור על רמה גבוהה של מאסת צמחיה באקווריום (80%-90% צמחיה שתולה) - יסייע לך בהכל : ממלחמה באצות, דרך הקטנת ערכי נוטריינטים מטורפים ועד לאיזון מוחלט באקווריום, גם בהינתן בעיות קטנות שלנו שמתבצעות פה ושם במהלך הזמן... מקווה שסייעתי... אייל |
תגובה להודעה: למה NO3 קפץ ל מעל 80 PPM ומסרב לרדת ?
אייל
שאפו על התשובה. מאיפה כל הידע הזה ? רב תודות על ההתיחסות כמובן שעזרת . אתה מציין אתרים +מאמרים נוספים להרחבת הידע אשמח לקבל לינק לאותם אתרים+מאמרים תודה מראש גיורא |
תגובה להודעה: למה NO3 קפץ ל מעל 80 PPM ומסרב לרדת ?
ציטוט:
ציטוט:
התיחסות של טום באר לנושא יחסים אטומיים של צמחים ואצות http://fins.actwin.com/aquatic-plant.../msg00026.html תקציר של היחסיות המדוברת : http://onlinelibrary.wiley.com/doi/1...916.x/abstract מאמר הרחבה מענין על איתור יחסיות רדפילד באדמה : http://www.cfc.umt.edu/biogeochemist...232%20copy.pdf ספר מרתק בתחום (נוגע גם בשאלת היחסיות) : http://books.google.co.il/books?id=y...PLANTS&f=false מספיק להיום. תסלח לי אם לא אתייחס לנושא הנוסחאות - תצטרך לסמוך על החישובים שלי... :lol: אייל |
תגובה להודעה: למה NO3 קפץ ל מעל 80 PPM ומסרב לרדת ?
אייל שלום
תודה על התגובה המעניינת, קראתי בוויקיפדיה על Redfield ratio הוא באמת חקר במים מלוחים לפני הרבה שנים (article written in 1934) אבל המאמר ששי העלה חדש יחסית (Last modified: 26 December 2008 ) ועוסק, אם אני לא טועה, בצמחיה של מים מתוקים. לפי הבנתך, 1. מה היחס הנכון בין ניטראט / לפוספאט (NO3/PO4) 2. מה הערכים המומלצים ל ניטראט / לפוספאט (NO3/PO4) תודה אלי |
תגובה להודעה: למה NO3 קפץ ל מעל 80 PPM ומסרב לרדת ?
eyalco
תשובה מעולה :up: :clap5: :up: טוב לראות אותך במחזותינו :hair: עכשיו ממה שהצלחתי להבין מטענת ... היחסיות המדויקת בין הפוספאט לניטראט לא קריטית (כמובן כן להשאר ביחס מסויים של 1:10 לערך) היא מהסיבות של - 80-90% שתילה ובנוסף החלפות המים התכופות שהן קריטיות במיכל הייטק. אני אישית מאוד אוהב 2 מחשבונים לחישוב הדישון - http://www.aquaticplantcentral.com/f...fertilator.php ו http://www.theaquatools.com/fertilization-calculator הראשון דורש הרשמה והשני מתייחס לכמות (משקל) של דישון באמצעות ברזל גלוקונאט באבקה. בשניהם יש טווחים אדומים לא לעבור את המינון המומלץ ביחס לנפח המיכל, שניהם מתייחסים לזה שאנו משתמשים בתערובות הכוללות - KNO3, K2HPO4 eyalco, אשמח להתיחסותך או גישתך בנוגע לתיסוף של אשלגן K ביחס לשימוש בתערובות הנ"ל שציינתי אשר רוויות בו. (אני לדוגמא לא משתמש בKCL כאשר אני עובד עם אבקות אלו ולא שם לב למחסור בו...) |
תגובה להודעה: למה NO3 קפץ ל מעל 80 PPM ומסרב לרדת ?
ציטוט:
אין במאמר הנ"ל שום התיחסות למה שכתבתי, להפך. הוא בעצמו שומר על יחסיות של 16:1 ויוצא מנקודה זו כהנחת מוצא שלו לכלל הנושאים שהוא דן שם. כל מה שכתבתי בעינו עומד. מי שקורא את המאמר לא מבין מזה שיש בעיה בהתיחסויות לנקודות השונות שהעליתי... ראה את ההדגשה שלו עצמו במאמר : "For an aquarium free of algae, the nitrogen - phosphorus ratio has to be around 16 : 1. " :sSc_jawdrop: ויש עוד כאלו שם ולכן התייחסתי לרעיון רדפילד עצמו ולא לדקויות במסמך שצורף שכן גם הוא נגוע בהטיות שעליהן דיברתי... ציטוט:
בכל מקרה, לא הייתי מייחס יותר מדי לנושא היחסיות כשלעצמה. בסעיף הבא, אתן מה אני חושב שכדאי לשמור באקווריום כערכים ולהיכן כדאי לכוון בדישון... 2. ניטראט = 10-15 PPM. פוספט = 1 - 1.5 PPM. יש המלצות על 5 PPM ליצירת אדמומיות יפה בצמחים - הייתי נזהר מזה בשל בעייתיות המדידה והסיכונים הקשורים לרמת ניטראט נמוכה באקווריום. רמות אלו מאפשרות צמיחה יפה באקווריום ומונעות כל אפשרות לאצות ושאר מרעין בישין.. אגב, במאמר הוא מסתובב סביב ציאנו בקטריה ומתפלפל - ציאנו בקטריה מופיעה ברמת ניטראט = 0 וללא שום קשר ליחסיות זו או אחרת בין הנוטריינטים הרלוונטיים... ציטוט:
ציטוט:
KH2 PO4 או כל פורמולה אחרת. מדוע? למרבית הצמחים יש יחס של 1.5:1 (N:K) ראה מחקרים שונים. כדי להגיע ל- N בסיסי הנדרש לאקווריום אנו מקבלים בדישון שלנו כמויות K עודפות : על כל K אחד יש לנו 0.34 N. כך למעשה אנו מקבלים פי 3 K על כל N אחד שאנו מעוניינים לקבל, ובהתחשב ביחסיות ה- N/K שציינתי (1:1.5), יש לנו עכשיו כבר 4.5:1 בצמח. ז"א שעל כל יחידת N בדישון אנו מקבלים 4.5 יח' K. לכך תוסיף עוד קצת מהפרשות דגים, רקבונות צמחים וכו – מה שמוביל אותנו להבנה כי לא צריך הרבה יותר (אם בכלל) K באקווריום, או בעברית – לא צריך לדשן עוד לקבלת K... תוספת K רצויה רק באקווריום לואו טק וגם שם, אם נשתמש באופן מושכל בכל הידוע לנו על הדגים (והאכלתם) נוכל לקבל מהדגים תוספת K נידרשת. ועדיין, באקווריומי לואו טק אני ממליץ כן להוסיף עוד קצת K בדישון (ועל הדרך, גם N נוסף, אבל זה כבר דיון אחר)... אגב מחשבוני דשן, הנה מחשבון טוב שאני אוהב (גם מה שאתה ציינת לא רעים בכלל..). http://calc.petalphile.com/ מקווה שעניתי.. אייל |
תגובה להודעה: למה NO3 קפץ ל מעל 80 PPM ומסרב לרדת ?
ציטוט:
מחשבון נפלא!! תודה. |
תגובה להודעה: למה NO3 קפץ ל מעל 80 PPM ומסרב לרדת ?
ציטוט:
אייל, תודה רבה על התשובה, אני מנסה כבר תקופה ארוכה (כשנה וחצי ) לשחק עם הפרמטרים של האקווריום לקבלת צבעים אדומים ללא הצלחה, (את התאורה הגברתי מאוד) למיטב ידיעתך, מה הם הערכים שיכולים לעזור לקבלת צבע אדום? CO2 PH פוספט ניטראט ברזל סידן חומרים נוספים שאני מוסיף אבל לא יכול למדוד את הערכים שלהם הם: אשלגן מיקרואלמנטים מנגן מגנזיום תודה רבה אלי |
תגובה להודעה: הזמנה לדיון - יחסיות דישון והקשר בין צבעי הצמחים
מנסיוני,
צבעים אדומים וכהים (מירוק) קיבלתי בתוצאה ישירה מתיגבור הברזל והתאורה עד לשהגעתי לצבע הרצוי. הצמחים שמבחינתי הושפעו הכי הרבה היו - רוטלה רוטנדפיליה לודביגיה רפרנס אמנייה גרסיליס טייגר אוסטרליס לפני תיגבור הברזל הצמחים היו ירוקים\צהובים את התוספת של הברזל העליתי במשך תקופה ארוכה כל דישון עוד 0.5-1 גרם לא קניתי אף פעם ערכה לבדיקת ברזל לכן אין לי אינדיקציה לכמות שהייתה במים. |
תגובה להודעה: הזמנה לדיון - יחסיות דישון והקשר בין צבעי הצמחים
ציטוט:
אני הוספתי ברזל בכמויות גדולות (גדולות מידי לדעתי..) ללא השפעה ניכרת על הצמחים. הוספתי סטיקים של ברזל של אמנו למצע והשתמשתי בברזל נוזלי גם הוא של אמנו. בנוסף בתוך המיקרו אלמנטים יש ברזל. את השימוש בברזל מדמם הפסקתי למשך אותה תקופה. הרמה הכי גבוהה שמדדתי היתה מעל 0.6 - PPM 0.8 כרגע הפסקתי לדשן בברזל ואני מחכה שהרמות ירדו למשהו כמו 0.3 עד 0.4 בנוסף, קראתי באיזה מקום שעופר כתב שהברזל הוא לא הגורם העיקרי לצבע אדום. |
תגובה להודעה: הזמנה לדיון - יחסיות דישון והקשר בין צבעי הצמחים
ציטוט:
נכון. השילוב של ברזל ותאורה נתנו לי צבע :) אם להגיד שמנורה אדומה עשתה את זה אני לא יודע, הנורות שהוספתי היו הורודות של דנרלי, אחרי תקופה מסויימת העברתי לדי לייט של אוסרם, לא היה שינוי בצבעים. |
תגובה להודעה: הזמנה לדיון - יחסיות דישון והקשר בין צבעי הצמחים
|
תגובה להודעה: הזמנה לדיון - יחסיות דישון והקשר בין צבעי הצמחים
ציטוט:
ככל שתהיה חזקה יותר כך יאדימו יותר!!! נא לשים לב, תאורה חזקה מאוד משמע, צריכת דשנים מוגברת ומשטר תחזוקה קפדני ביותר. לא מומלץ לבעלי לב חלש!!! נ.ב. "הרעבת" ניטראט בכדי לסייע בהאדמה, פוגעת בצמח בטווח הארוך והינה שגויה לטעמי. |
תגובה להודעה: למה NO3 קפץ ל מעל 80 PPM ומסרב לרדת ?
רק רציתי להגיד ש
ציטוט:
טוב לראות שתותח כמוך עדיין פה :up: |
תגובה להודעה: הזמנה לדיון - יחסיות דישון והקשר בין צבעי הצמחים
שלום לכולם,
נקודות לדיון מהזווית של 'הפילה'; 01. דישון וצבעי צמחים. 02. תאורה וצבעי צמחים. 03. קטלוג פנטון. 04. שור באקווריום או 'פילה' בסוואנה. ראיתי כבר מגדלי ציקלידים שמיישמים "תאורה שונה" כדי להבליט את צבעי הדגים שלהם, כן הם מעוניינים שהצבעים יבלטו ומתמכרים לאשליית המתבונן נטו. ראיתי כבר בעלי ריפים שמיישמים אקטיניות פלוס כדי להבליט את צבעי האלמוגים, כן הם מעוניינים שהצבעים יבלטו ומתמכרים לאשליית המתבונן נטו. אני ירשה לעצמי לאמר שחלק מהם משוכנעים שצבע "בולט" באמת מבטא שיפור אמיתי בצבעי הדג/האלמוג, אלא ששינוי צבע אמיתי משמעו שינוי ביולוגי בצבענים ובלבד ועובדה זו רלבנטית כמובן גם לצמחיית מתוקים. אוסיף שלעניות דעתי מרבית המגדלים מכל הקטגוריות כלל לא מודעים להשפעת 'התאורה המיוחדת/שונה' על המערכת בכללותה ולכל "אור" יש השפעה משלו. לגיטימי לנסות ולחקור אקדמית את בהיקות הצמחיה האדומה ו/או את רווית הגוון הירוק אבל הכשל יגיע כיון שהעין כבולה לערכים של ניגודיות, בהירות ועוד. הבוננות על צבעים תמיד תהיה סוביקטיבית לחלוטין אבל המסר החשוב כאן הוא לא 'דרגת האדום הנראה לעין' בהשוואה לקטלוג פנטון אלא רק 'השיגוע' ולבדו. זיכרו שכל אחד מכם רואה את כעת אדום פנטון 711 באופן שונה כיון שאצל כל אחד מכם מסך המחשב מכוייל באופן שונה ובהקבלה בהחלט יתכן שאצל מגדל אחד 'האלטרנטרה ריינקי' "נראית" ואני מדגיש רק "נראית" אדומה/ורודה/סגולה יותר, זיכרו את הניגודיות והבהירות וכמובן ולמשל את צבע הרקע. ראו אצל מגדל אחד משם 'קבומבה אדומה' להפליא, נסו להעתיק את כל תנאי הגידול אצלו אחד לאחד ואצלכם היא תיראה שונה ולו רק בגלל צבע הרקע. באופן אישי הריני מעדיף לחיות עם המערכת באופן מופשט וטבעי ולהתייחס לרקמה הביולוגית כאחד. מגבירים/מפחיתים בדישון ספציפי לטובת "האדום" = יוצרים השפעה על מערכת צמחיה הכוללת מספר רב של זנים, דגים וח"ח ("האדום" לא חי בואקום). מגבירים את התאורה/משנים תאורה לטובת "האדום" = יוצרים השפעה על כלל הצמחיה, דגים, ח"ח וגם על כמות הדישון, פד"ח ועוד ("האדום" לא חי בואקום). 04. שור באקווריום או 'פילה' בסוואנה. אם קראת עד כאן ואם אתה משוכנע שהשור באמת מגורה על ידי צבע אדום אזי תילחם על האדום, לצערינו סופו של השור בזירה ידוע לכולם מראש. האופציה השניה שלנו היא להיות כמינהג 'הפילה' בסוואנה, ליהנות מטבע הצמחיה בדיוק כפי שהוא. http://img600.imageshack.us/img600/2861/67784499.jpg . . . . |
תגובה להודעה: הזמנה לדיון - יחסיות דישון והקשר בין צבעי הצמחים
ציטוט:
לגבי התאורה, קשה לי לאמוד את עצמת התאורה מכיוון שאני משתמש בשילוב של תאורת לדים עם פלורסנט. למרות שזה לא אומר הרבה, תאורת הלדים היא בהספק של 300 וואט והפלורסנטים בהספק של 160 וואט והכל דולק 10 שעות ביום. אם תוכל, תראה בבקשה אם יש משהו חריג בערכים שאליהם אני שואף: חנקן - NO3 אני משתמש באשלגן חנקתי Potassium Nitrate - KNO3 ניטרט 5-30 ppm כרגע 20 זרחן-PO4 אני משתמש בפוטסיום דיהידרוגן פוספאט Monopotassium phosphate - KH2PO4 - 0.5-2.0 ppm (ויותר גבוה). כרגע 2 אשלגן אני משתמש באשלגן כלורי- potassium chloride KCl. 10-30 ppm ( לא מודד את זה) ברזל Fe אני משתמש בברזל מדמם, בברזל שיש באבקת מיקרואלמנטים, ובסטיקים של ברזל של אמנו במצע. 0.1 - 0.5 PPM כרגע 0.5 מיקרואלמנטים: אני לא מודד ולא יודע כמה מתוך זה הצמחים צורכים. אני מכין מאבקת פלנטקס Plantex CSM + Boron תמיסה של 24 גרם ל 500 מיליליטר ומכניס לאקווריום של כ 480 ליטר נטו 13 מיליליטר ליום. מומסים במים- 300 מיקרוסימנס כרגע 247 טמפרטורה 25 מעלות כרגע 25.5 PH 6.6 כרגע 6.4 dKH 3-4 KH כרגע 3 GH - עד 10 dKH כרגע 3 co2 15-40 ppm כרגע 35.8 אני מכין "אבקת דיסקוסים" ממנה אני מקבל: סידן Ca אני משתמש ב CaCO3 10-30 ppm (מודד בעזרת ערכה של מים מלוחים) מגנזיום Mg אני משתמש ב MgSO4.7H20 3-10 ppm. (אני מחשב את הערך- לא מודד ) כרגע 3.92 PPM גופרית S אני משתמש בסידן גפרתי, קלציום סולפט 2 הידראט CaSO4 * 2H2O (חלק מגיע גם מהמיקרואלמנטים) S 1-2 ppm לא מודד וכמובן: אמוניה NH3/NH4 0 ppm ניטריט 0 (-NO2) ובאמת תודה לכל המגיבים:youRthe1: |
תגובה להודעה: הזמנה לדיון - יחסיות דישון והקשר בין צבעי הצמחים
דיון מעולה כל הכבוד :youRthe1:
|
תגובה להודעה: הזמנה לדיון - יחסיות דישון והקשר בין צבעי הצמחים
ש
ציטוט:
|
תגובה להודעה: הזמנה לדיון - יחסיות דישון והקשר בין צבעי הצמחים
היי
mamonako מה אתה שואל? לגבי מדידת כמות הגופרית, אם אני לא טועה, זה זניח. יש צמחים עדינים כמו טונינות וגם אריאוקאולונים שעודף סידן ומגנזיום מקשה עליהם לגדול כמו שצריך. חבל שאין לך את הנתון של הקושיות הכללית זה מעיד על כמות הסידן והמגנזיום. |
תגובה להודעה: הזמנה לדיון - יחסיות דישון והקשר בין צבעי הצמחים
עץ מעניין ומחכים
תודה :up::up: |
תגובה להודעה: הזמנה לדיון - יחסיות דישון והקשר בין צבעי הצמחים
תגובה מעניינת של טום באר על הקשר בין דישון ברזל ורכיבים נוספים לאדמומיות הצמחים . http://www.barrreport.com/showthread...amp-Red-Plants נ.ב מי נשכב על הגדר ובודק השפעות של Fe = 7ppm ?? :yeah::yeah: אם אחליט לעשות זאת אצטרך להצטייד במלאי נכבד של אקסל עבור ה"שחורת זקן" |
תגובה להודעה: הזמנה לדיון - יחסיות דישון והקשר בין צבעי הצמחים
ציטוט:
האמת היא שאני שואל למה אוסמוזה? מי הברז מעולים לצמחים מיבחינת כמות ברזל סידן מגנזיום וחנקן וכולי.... הבעיה היחידה היא עודף סידן האם צמחים במי אוסמוזה אכן נראים טוב יותר ? |
תגובה להודעה: הזמנה לדיון - יחסיות דישון והקשר בין צבעי הצמחים
ציטוט:
gh=13 ca=40-50 איך אתה מחלץ מגנזיום מנתונים אלו ? |
תגובה להודעה: הזמנה לדיון - יחסיות דישון והקשר בין צבעי הצמחים
ציטוט:
הייתה תשובה יפה של אוהד לשאלה בעץ שאתה פתחת בנושא: ציטוט:
2. לגבי שיטת חישוב כמות המגנזיום, לפי הנתונים שמסרת יש אצלך 29 PPM של מגנזיום אני שואף לערכים של 3-10 ppm. בנוגע לרמות הסידן, יש אצלך 40-50 PPM ואני שואף ל 10-30 ppm. שוב, אם אתה מרוצה אין צורך לדעתי לשנות כלום. לצורך החישוב אני משתמש בנוסחה, https://www.aqua.org.il/pic/Articles/...n/image006.jpg היא מופיעה במאמר של שי וגם בקובץ הזה, אם תוריד אותו תראה בעמוד 2 את הנוסחה ובעמוד 5 טבלה שמבוססת על אותה הנוסחה, אתה נכנס עם ערכי הקושיות הכללית והסידן ומקבל את כמות המגנזיום במים. בהצלחה |
תגובה להודעה: הזמנה לדיון - יחסיות דישון והקשר בין צבעי הצמחים
ציטוט:
איתי תודה על הקישור, תרגמתי עבורי את התגובה של תום באר והרי היא לפניכם. לפני כן עלי לציין שלמרות שזה נראה כאילו טום שמע על השריטה שלי זה לא ככה בכלל.:lol: וברצינות, יתכנו אי דיוקים בתרגום, האנגלית שלי כמו העברית של שימי ריגר קחו את זה בחשבון. ברזל וצמחים אדומים: נשאלה שאלה: "אני תוהה: האם הצמחים האדומים באמת צריכים יותר ברזל מאשר חבריהם הירוקים? או שהם פשוט צריכים יותר מהכל? או שרק תוספת ברזל, תהפוך צמחים באמת לאדומים יותר, או שזה יהיה חכם יותר להוסיף יותר מיקרו אלמנטים?" ותום עונה: "אני נוטה לחשוב שזה מיתוס ישן, מכיוון שבאדמה או במשקעים יש הרבה ברזל בדרך כלל. אני לא הוספתי ברזל וצמחים הפכו אדומים יותר. אבל זה לא בגלל חוסר של ברזל, ליתר דיוק, זה בגלל חוסר של ניטראט -/ NO3 N חנקן. כלורופיל A ו-B חסר כל ברזל, אבל הוא עשיר בחנקן ......... ובכל זאת, ללא ברזל כגורם משותף על אנזימים רבים בתהליך הפוטוסינתזה, ללא כלורופיל A ו-B ...... הצמח אינו יכול לייצר הרבה במובן של מולקולות בצורת שרשראות פחמן בעלות זנב רווי ארוך אשר משמש לייצור של הפיגמנטים אדומים וצהובים. צמחים פשוט לא גדלים מהר כאשר אין להם חומרים אלה. . הטיעון של חוסר בניטראט מבוסס היטב עבור צמחים במצב של עקה = אדומים יותר. אבל זה כמו שאומרים ללכת על חבל דק. הגבלה גדולה מדי של חנקן = נקבל ציאנו בקטריה. הגבלה קטנה מידיי = ולא נקבל את ההשפעה הרצויה. עם זאת, ישנם גורמים רבים אחרים הקשורים לצבע האדום חוץ מברזל וחנקן, ספקטרום הצבעים ואת התפיסה שלנו של אור אדום המוחזר:, ללא קשר אם ספקטרום צבעים הוא אופטימאלי עבור הפוטוסינתזה, הנורה האדומה תשקף את הצבע הרבה יותר באדום מאשר נגיד נורה כחולה או לבנה,. אני משתמש בנורת אדומות ואנשים חושבים שהצמחים שלי אדומים יותר, אבל זו התאורה. אני נוטה שלא להתעסק עם המנסים להשיג צבע אדום, ליתר דיוק, אני נוטה להתמקד בצמחים הגדלים היטב. אם שיעור הצמיחה מהיר מדי,אני מפחית את האור, או בוחר סוג צמח אחר בגוון צבע פחות ירוק של עשבים, צמח שהוא בחירה מתאימה יותר, או שיש לצמח ניגודיות צבעים יותר נאה וקל יותר לתחזק אותו. חובבים רבים פשוט לא עושים זאת. הם סובלים וכולאים את עצמם עם הצמח ומשקיעים לעתים קרובות שנים בניסיון לחלוב קצת צבע אדום מהצמח. אחרי שהם צוברים קצת ניסיון, וכאשר הם יכולים כבר לגדל את רוב הצמחים לכדי אקווריום צמחייה מטופח, אז הם יכולים לנסות שוב והפעם הם יצליחו טוב יותר. יש לזה פחות קשר למינון ממש וקשור יותר לטיפול הכללי באקווריום. . אין טריקים לטיפול כללי טוב , זה די בסיסי, להתבונן טוב אור ו כמות CO2 טובה. מניסיוני, זה תמיד חוזר ליסודות: אור ו-CO2. בתמיסת המיקרו אלמנטים, המיקרו אלמנטים האחרים נוטים להחזיק הרבה יותר טוב מאשר הברזל. לכן מוצעת תוספת ספציפית של ברזל, אני רק מוסיף DTPA Fe , ל CMS+B בערך ביחס של 1:3 בנפח. CMS+B) = זו תערובת מיקרו אלמנטים שנקראת פלנטקס + בורון) (DTPA = Diethylene Triamine Penta Acetic Acid) מינון ברזל לבדו אינו דרמטי, אנו רואים כמה שיפורים עדינים עם מינון יותר של כל המיקרו אלמנטים. אני מניח ש כ 0.5ppm ליום ברזל בערך עבור כל מיקרו אלמנטים. וזהו רק ניחוש. מחקרים מציעים מינון של 6-8ppm כברזל ETDA עבור צמח בשם Hydrilla, זהו המחקר היחידי הידוע על מינון של ברזל כלאט בצמחי מים שגדלים מתחת לפני המים. מינון זה הוא פי 10 עד 20 ואפילו יותר מהמינון השגרתי המקובל. אני חושב שאנשים מקפיצים את רמת הברזל רק כדי להיות "גזעיים"" |
תגובה להודעה: למה NO3 קפץ ל מעל 80 PPM ומסרב לרדת ?
ציטוט:
מישהו שאל לגבי יחס רדפילד בצמחי מים, טום באר עונה אבל מסביר בעקיפין למה חייבים לדשן בזרחן. יש לציין שפעם הייתה רווחת הדעה שדישון ללא זרחן מונע אצות וטום באר מתנגד לתפיסה זו. " יחס רדפילד עבור צמחי מים: מישהו שאל על יחס רדפילד סוג של צמחי מים (Garten 1976). ובכן הנה זה וזה לא מפתיע גם כאן: N: P => 8:1 עד 10:1 אצות? 14:01 (Redfield 1958) הגבלת הפוספאט פוגעת בצמחים ללא צינורות הובלה, צמחים עם צינורות הובלה וצמחים שאינם צמחי מים. צמחים אלו מבוססים על יחס זה יותר מאשר האצות, בהסתמך על תיאורית ההגבלה אם זה כל מה שיש בעמודת המים. היחס נשאר קבוע באופן מפתיע, הצמחים מקבלים את היחס הזה גם אם מגבילים את החומרים המזינים או כאשר התאורה מגבילה את הצמיחה. (עבור צמחים) (Ingestad & Agren1988) צ'אפין ( Chapin 1980) גילה כמה דפוסים מעניינים של הסדר של איך צמחים מגיבים כאשר יורדת אספקת חומרי מזון. בשלב הראשון ירידה בעתודות צינורות הובלה עם השפעה מועטה על הצמיחה, בשלב השני הירידה מתמשכת בריכוז מזון לרקמות, בעיקר בעלים וגבעולים מבוגרים, שיעור מופחת של צמיחה ובפוטוסינתזה של העלה, גידול ברמות הפחמימות הלא מבניות. עלים ישנים נופלים, עלייה מסת השורשים, יכולת קליטת חומרים טובה יותר של השורשים. בשלב השלישי הפחתה כללית ביכולת הפוטוסינתזה וביכולת ספיגת חומרי מזון, תרדמת או מוות של מריסטמות / אזורים גידול פעילים. צמחים גם יסתגלו ויתרגלו לחיות במיכלים נמוכים או מוגבלים בגודל. חומר למחשבה. בברכה, " טום בר Regards,' Tom Barr" |
תגובה להודעה: הזמנה לדיון - יחסיות דישון והקשר בין צבעי הצמחים
|
תגובה להודעה: הזמנה לדיון - יחסיות דישון והקשר בין צבעי הצמחים
תודה, מעולה:up:
|
תגובה להודעה: הזמנה לדיון - יחסיות דישון והקשר בין צבעי הצמחים
לרגע...לא הבנתי מה קורה פה....הסתכלתי על התאריך ליתר ביטחון.
ברוכים הבאים:אייל ושייקה... :up: מחזק את שי ,מחקר שהתבצע על גפנים ע"י שני חוקרים ישראליים הביא למסקנה שצמח במצוקת חוזק אור שם "משקפי שמש כהים" צבע אדום, כדי למנוע בישול פנימי של הצמח. רוב הצמחים שמאדימים עושים את זה בחלק העליון של המים. |
תגובה להודעה: הזמנה לדיון - יחסיות דישון והקשר בין צבעי הצמחים
דיון מאיר עיניים - תודה!
|
| כל הזמנים הם GMT +3. השעה כרגע היא 02:49.
מאגר הפורומים כולל מאמרים, פרסומים ומידע (שיקראו יחד להלן: "מידע") הינם קניינה של AQUA, (שתקרא להלן: "AQUA")שנכתב ונערך לאחר עבודת מחקר מדעית. מאגר זה, נועד לצורכי לימוד עצמי בלבד והמידע כולו מוגן עפ"י זכויות יוצרים ובהתאם לכך אין לעשות במידע כל שימוש מסחרי ו/או שימוש שלא עפ"י היתר זה. הדפסת המידע ו/או כל שימוש בו מותר אך ורק במסגרת שימוש הוגן ביצירה – לשם לימוד עצמי ולשם מחקר וביקורת אך ורק במידה הדרושה והראויה לצורך המטרות האמורות. בהתאם לאמור לעיל, ומבלי לפגוע מכלליות האמור לעיל, AQUA שומרת לעצמה את מלוא הזכויות על פי כל דין לפעול כנגד מי שינהג במידע שלא עפ"י הוראת אזהרה זו. |
מופעל על: vBulletin Version 3.7.3
Copyright ©2000 - 2024, Jelsoft Enterprises Ltd.