אקווה - האתר הישראלי לדגי נוי - סינדרום האק' החדש

תסמונת האק' החדש

לעבור את השבועות הראשונים בשלום

איזה כיף זה אק' חדש?! חבל על הזמן, האק' נקי, ומבהיק, ללא שום סימן, וללא שום שריטה,
אק' כזה נראה "מדהים" אולם אינו אופטימאלי עבור שוכני האק'...

כמה שלא נתקרב לאק ונסתכל ממש חזק...
לא נצליח לראות את אחת המעבדות היעילות ביותר בטבע, המחזור הביולוגי!
מחזור זה הינו הכרחי לקיום של הדגים באק', ועד שמחזור זה לא עובד בצורה חלקה, הדגים יסבלו מהרעלות מסוכנות ולכן לא רצוי להכניס דגים כלל לאק' שעדיין לא התייצב מבחינת המחזור הביולוגי שלו.

עד שנת 1960 לא ידעו בכלל על "סינדרום האק' החדש", הוא לא תועד בספרות ולא תועד בעיתונות המקצועית, כל מה שידעו , היה "בשבועות הראשונים ישנה תמותה רבה יותר של דגים..." הרבה חובבים פוטנציאלים אגב הפסיקו אם התחביב לאחר הסבב הראשון או השני של התמותה.

בזמן הזה התחילה להיכנס הטכנולוגיה המרעישה של "פילטר תת קרקעי" ומילים מוזרות החלו לחדור לשפת החובבים – "מחזור החנקן!" , רוב טכנולוגיות הפילטרציה הידועות הגיעו למעשה מטכנולוגית טיהור המים, ולאט לאט החלו לדבר על "סינון ביולוגי" , איך שלא נסתכל על זה, גם היום עם כל פריצות הדרך הטכנולוגיות בתחום, עדיין האק' אינו בטוח לדגים בשבועות הראשונים של ההרצה למרות שהחלק המרכזי של המאמר דן במים מתוקים, ההליכים למים מלוחים כמעט זהים ואנו נעמוד על ההבדלים בינם מאוחר יותר.

בכדי להבין את סינדרום המיכל החדש בואו נתחיל בהתחלה , כאשר אנו "מאתחלים" את האק', למעשה יש לנו מערכת ביולוגית "סטרילית ונקייה", כאשר אנו מכניסים דגים ומאכילים אותם, הפסולת הנפלטת מהדגים, ותוצרי הפרוק של המזון הנרקב מזהם את המים, וככול שכמות הדגים גדולה יותר כך התהליך הנ"ל קורה במהירות גדולה יותר.

בטבע, ישנם כמה סוגים של בקטריות "טובות" אשר צורכות את הזיהומים הנ"ל ולמעשה מפרקות רעלים מסוכנים לדגים (גם בריכוזים נמוכים מאוד)
הבקטריות הללו הנקראות – nitrifying bacteria שמם ניתן להם בגלל שהם מהווים את החלק המרכזי ממחזור החנקן (חנקן = Nitrogen מסומל בטבלה המחזורית בסמל =N).
הבקטריה הזו חייה בכל מקום שיש זיהום (המכיל חנקות) וכמות מספקת של חמצן , למעשה הבקטריות הנ"ל יתרבו בכמות עצומה עד אשר הם יפרקו את כל הרעלים החנקניים ואז למעשה יהיה להם פחות מזון לצרוך והאוכלוסייה שלהם תהיה בשווי משקל, המצב הרצוי באק' החדש, - הגעה לכמות מספקת של חיידקים אשר יפרקו את הרעלים מהמים,

כמה חנקות פולט דג?! ככול שיש כמות דגים גדולה יותר ומשקלם גדול יותר (ישנו מדד הנקרא "מסת הדגים הכוללת), כמות הפסולת החנקנית גדולה יותר ולכן צריך כמויות גדולות יותר של חיידקים בכדי לפרק רעלים אלו. למשובות הבקטריות לוקח בדרך כלל שבועות מספר בכדי להגיע לכמות מספקת בכדי לנטרל את הרעלים באק' במשך תקופת ההתרבות הזו, מופיע "סינדרום האק' החדש",

הבדל קריטי בין מערכות סגורות (אק') לבין הטבע הוא שבמערכת סגורה הרעלים נשארים בתוכה ואינם נשטפים בכמויות אדירות של מים (כגון נהר או ים), גם כמות המדיה (העצמים ששם הבקטריות גדלות) נמוכה יותר במערכות סגורות מאשר נהר, פילטר תת קרקעי תוכנן כדי להגדיל את שטח הפנים אשר הבקטריות יכולות להתיישב ובכך להפחית את רמות החנקות.

קצת כימיה של מתחילים- התוצר הראשון של הדגים (למעשה הדגים משתינים מהזימים) ותוצר המזון הנרקב הינו האמוניה Ammonia , לא צריך הרבה מהחומר הזה בכדי להכניס את הדגים למצוקה, וצריך קצת יותר בכדי לחסל אותם לגמרי, וככל שמדד הPH עולה כך רמת הרעילות של האמוניה עולה (אק' מים מלוחים, ואק' ציקלידים נמצאים תחת הסכנה הגדולה יותר..)

אם אינכם מכירים את מדד הPH מומלץ בחום לקרוא את "שיעורים בכימיה של מומסים" כאן:
http://www.ffil.org/forum/viewtopic.php?t=2946

הרמה היחידה של אמניה אשר אנו מוכנים לקבל כאשר אנו מכניסים דגים חדשים היא -0 מוחלט, כמובן שיש שאריות של אמוניה במים אולם התוצאה 0 של ערכת הבדיקה מראה לנו כי שאריות אלה הם מתחת לסף הנמוך של ערכת הבדיקה, ולכן נחשבות לבטוחות.

למעשה ישנם שני בקטריות אשר משתתפות המחזור החנקן האק' , בואו נכיר את החברים היקרים

ניטרוזומונס – Nitrozomonas

ניטרובקטר – Nitrobacter

אגב מחקרים אחרונים מראים כי הבקטריות באק' שונות מעט מהזנים הקלאסיים שציינתי, אבל בינינו, למי אכפת?! כל עוד העבודה נעשית..

המעגל: אמוניה נפלטת למים וריכוזה מתחיל לעלות, הבקטריה מתחילה לצרוך אותה (ניטרוזומונס) החישוב כמה מהר תתפרק האמוניה תלויה כמובן בריבוי המהיר של הבקטריה אבל תמיד ישנו זמן אשר מתאפיין בכמות אמוניה גבוה ללא פרוק, הביולוגים קוראים לזה Lag Time זה הזמן שבו החיידקים גדלים לפני הריבוי.

הבקטריה הופכת את האמוניה לניטריט (nitrite ) , שלמעשה רעילה רק קצת פחות מהאמוניה.., ככל שהבקטריה מתרבה, יותר ויותר אמוניה הופכת לניטריט, ובסוף הימים ה7-10 רמות הניטריט צריכות להיות גבוהות מאוד ורמות האמוניה צריכות לרדת (אלה אם עשית את השגיאה הנפוצה והוספת דגים...),

מה בעצם עושה ניטריט ומה זה מעניין אותי?! אני בכלל רוצה להכניס את פלוגת האוסקרים שלי ומייד אחרי זה כמה פאקואים ? אז ככה: ניטריט מונע זרימת דם תקינה בזימי הדג (לא יודעים איך עובדים זימי הדג?! בושו והיכלמו לכם, טוב נו.. )תוכלו לקרוא כאן:
http://www.ffil.org/forum/viewtopic.php?t=6055

כאשר חילוף הגזים של הCO2 וה2O כמו שצריך , אנו נראה את הדג מתקשה לנשום, עולה לחלקים העליונים של האק' אולם לא מתנשף מהר (כמו בחוסר חמצן) אלה נשימות ארוכות ועמוקות... הדבר יוצר כמובן שוק וסטרס לדג, ומחליש אותו, ואם לא הורג אותו מייד מביא למחלות וכניסה למעגל לא נעים של דגים חולים , תרופות (אשר משמידות את החיידקים שכבר קיימים), וכניסה למעגל "תמותה" מסוכן, בשלב הזה נשברים רוב החובבים, ומחזירים את האק' אחר כבוד לחנות וחוזרים לצפות בערוץ נישיונל.. שם לא צריכים לדאוג לבעיות כאלה...

בשלב הזה אמורה להיכנס הבקטריה השנייה לפעולה, בקטריה זו צורכת ניטריט והופכת אותה לניטרט(Nitrate) אשר לא רעילה כמעט לדגים, ישנו ויכוח בין מגדלי הדגים, כמה גבוה יכולה להיות רמת ניטרט אולם אין גבולות מוגדרים וברורים.

נצא מנקודת הנחה שלא הוספו דגים במהלך השבועות הקרובים ולמעשה נראה על ידי ערכות הבדיקה "צניחה" ברמות הניטריט עד הגעה ל-0, זה המצב הטבעי והנכון אשר צריך לאכלס את הדגים, האק' סיים את המחזור!

כאשר נוסיף דגים חדשים למעשה נרים שוב את רמות האמוניה, אולם החיידקים מפרקי האמוניה הם בריכוז כזה שהם יכולים להתגבר על תוספת המסה הכללית באק' (כמובן לא יותר מידי דגים !),

אחת השאלות שנשאלות היא: כמה זמן לוקח בכלל לאק' לעבור מחזור חנקן?! ובכן זה תלוי כמה דגים התחילו אותו (דגים אלה נקראים סטרטרים Starters), ובכן כמה דגים לשים ל"איתחול" נהוג לקחת מספר דגים "קשוחים" לתהליך הנ"ל כמו גופים או זברה דניו (דגים אלו בעלי מסה קטנה והם קשוחים ולכן אני נמנע ממצב של עליה מהירה באמוניה אשר תהרוג אותם).

זברה דניו, דג מצויין לאתחל איתו את האק':
http://www.liveaquaria.com/images/pr...ge/p_89793.jpg

ללא דגים- ישנה שיטה להריץ מיכל חדש ללא דגים כלל, על ידי אמוניה, שיטה זו לא נפוצה בארץ אולם הרעיון הכללי הוא להזריק בכל יום כמות אמוניה שווה למכיל ולמדוד את רמתה בעזרת ערכת בדיקה ולחכות שרמה זו תרד.

שיטה נוספת להאצת התהליך הוא שימוש בספוג (או צמר פרלון) מאק' "משומש" , אשר מכיל את מושבות הבקטריות, יש לסחוט את הספוג או הצמר לאק', החיידקים כבר יתיישבו בפילטר,
חומרים שונים הנמכרים בחנויות דגי נוי אמורים "להאיץ" את התהליך אחד החומרים הנפוצים אשר נמכרים בארץ הוא ה Cycle המפורסם, המכיל בקטריות וחומרי הזנה להם בכדי להאיץ את המחזור באק'.

הזמן האמיתי אשר נידרש למיכל להתייצב הוא בין 6-8 לשבועות (כאשר 7 שבועות הוא הממוצע).

"הענן הלבן"- עוד אחד הסימפטומים של מיכל חדש, בגלל תוספת המים ונטרול הכלור, ובגלל שיש אמוניה במים, ישנו מצב של פריחת בקטריות Bacterial Bloom בדרך כלל מצב זה עובר בימים הראשונים של המחזור.

http://www.algone.com/images/aquariums/thumb265.jpg

יש לזכור כי ראשיתו של תהליך המחזור הוא ארובי (דורש חמצן) ולכן יש לדאוג לחמצן את המים ברמה טובה על מנת לאפשר את התהליך.
ברבות הזמן כל סוג של פילטר הופך למעשה לפילטר ביולוגי בגלל הסיבה הפשוטה שהבקטריות ישיבו עליו , חצץ, ספוג, קרמיקה, פרלון, אין זה משנה, ככל ששטח הפנים אשר ב במגע עם מים מחומצנים (אגב לידיעה כללית החמצן צריך להיות ברמה שלppm 6 ומעלה). תהליך פרוק החנקות יהיה יעיל יותר, מדד זה מאפשר לנו לאכלס את האק' ביותר ויותר דגים.

אחד הדברים המסוכנים באק' חדש הוא סימפטום "בוא ננקה את המדיה המגעילה" , המדיה מכילה את הבקטריות וכאשר נקה אותה (או נחשוף אותה למי ברז עם כלור נמית את הבקטריות ואז..), נהוג לשטוף מעט מאוד את המדיה הפרלונית (במי האק' בלבד, המים שבדרך כלל משתמשים בהם לרענוני מים), ומדיה כגון קרמיקה, טוף או ספוג לא לשטוף כלל.

הפילטר התת קרקעי הוא אחת הבחירות הטובות לסינון ביולוגי היות ושטח הפנים אשר גדלות עליו הבקטריות הינו עצום. יתרון נוסף הוא האוורור על ידי אבן חמצן או ראש כוח שניתן לחבר לו צינור ונטורי

החלפות מים קבועות אגב, הם חובה בכדי להוציא את הנטרט..

מלוחים- כמו שנאמר קודם לכן התהליך באק' מים מלוחים לא שונה בהרבה מאק' מים מתוקים, שוני אחד חשוב, רמות ניטרט גבוהות אשר לא משפיעות ביותר באק' המתוק גורמות לאצות לא רצויות באק' המלוח, אחד הדברים המומלצים הוא רענון מים בכדי להוריד את הרמה וכמובן מפרק חלבונים אשר לא מוציא את הניטרט עצמו מהמים אלה את החלבונים וחומרי המזון הנרקבים אשר יעלו את רמות הניטרט מאוחר יותר,
למעשה ישנם ריפים רבים אשר עובדים על פורקים חזקים מאוד ומסה גדולה של סלעים חים אשר נותנים להם את הפילטרציה הדרושה.
בסלעים החים ,בחלקים האפלים שלהם קורה תהליך שונה מעט, תהליך הדה-ניטריפיקציה (בתהליך זה הניטרט הופך לגז חנקן אטמוספרי ומחפף בצהלה מהמכל), התהליך הוא אנארובי (ללא חמצן), פילטרים רטובים יבשים מומלצים אף הם, אולם יכולות הפילטר הביולוגי שלהם כל כך טובות שהם מהווים למעשה "מפעל ליצור ניטרט" וחלק זה אינו במקום סלעים חיים אשר דרושים לפרוק שלו (פילטר זה משמש אולם לאק' מרינה) ללא סלעים חיים.

עוד מילה לסיום ברשותכם , סינדרום האק' החדש הוא אחד הדברים הנפוצים ביותר אצל החובבים החדשים, לא מעט אנו נתקלים בפורום בשאלות של "עכשיו אני מכניס דגים!!!!!!!!!!!!" , חשוב לזכור כי הסינון הביולוגי הוא לב ליבו של האק' המתוק והמלוח ויש לתת לתהליך (ולאימא טבע) את הכבוד המגיע לה, ולהתאזר בסבלנות הדרושה עד לסיום המחזור,

כך נוכל להימנע ממות של דגים ועוגמת נפש !

רק טוב
ELMINISTER

מבוסס על מאמר:
מאמר מאת :Miller Morgan Aquarium Fish Magazine April 2002

עיון נוסף: פילטרציה סקירה בסיסית:
http://www.ffil.org/forum/viewtopic.php?t=2944

רק בשביל הפרוטוקול אם היה לכם כח לקרוא, אנה חוו דעתכם אם המאמר תרם לכם!
תודה