איזה הספק ראש כח מומלץ למקרר 1/5 כח סוס

ככל שראש הכח יהיה יותר קטן כך מהירות הזרימה במקרר תהיה איטית ולכן זמן מגע המים עם גוף הקרור יהיה ארוך יותר ומכאן יעיל יותר... בקיצור בסביבות ה 700-1000 ליטר לשעה.

מקרר של תךמיר ונאמר לי לשים 2000 ליטר בשעה אך בינתיים שמתי 1300 ליטר בשעה.
שאלה נוספת כאשר המקרר בתוך הארון והדלת סגורה הוא אינו מקרר והטרמוסטט שלו מראה על טמפי גבוהה.כשאני פותח את הדלת הוא מתחיל לעבוד,יש לציין שבחלק האחורי בארון יש חור פתח איורור שנועד למקרר

ככל שתשים ראש כח חזק יותר המקרר יעבוד ביעילות יותר.
1000 ליטר שעה חלש בטירוף וגם 1300 ל.ש,אני הייתי ממליץ על ראש כח של 3000 ל.ש לפחות אם לא יותר.

נדמה היה לי שזה אמור להיות להיפך ? זמן המגע של המים עם משטח הקירור צריך להיות ארוך ולפיכך ראש כוח מהיר במיוחד פשוט לא יאפשר למים לעבור פרק זמן ארוך מספיק עם הצ'ילר (ככה שאני לא מסכים עם אוהד).

לגבי פעולת המקרר כשהדלת פתוחה או סגורה - גוף הקירור עצמו פולט המון חום החוצה (הגיוני, הרי האנרגיה חייבת להסתלק מהמערכת). סביר להניח שכשהארון סגור אין מספיק אוורור טוב ולכן האוויר החם נותר בפנים.

לעניין ראש הכוח שיש לחבר למקרר.
בעיקרון ככל שראש הכוח חזק יותר. פעולת הקירור פחות טובה. וההסבר לכך ניתן ע"י דרור וקובי.
מאידך אני חושב שראש כח של 1000 ל/ש יהיה חלש. לדעתי ראש כח של 2000 ל/ש יבצע את העבודה הכי טובה.
יש לקחת בחשבון דבר נוסף שלא הועלה כאן. האם ראש הכח צריך להעלות מים לאקוריום או להעביר לסאמפ. נסכים עם העובדה שבמקרה וראש הכח צריך להעלות מים לאקוריום עוצמת הספיקה שלו יורדת.

לעניין הארון הסגור.
במקרר מותקן רדיאטור ומאוורר. כשהארון סגור. האויר החם ( או רובו ) נשארים בתוכו. ואותו אויר נשאב חזרה למקרר. ע"י יעילותו של המקרר יורדת משמעותית
פיתרון שניתן לעשות הוא הוספת ונטה או רשת בדלת הארון. ע"י כך נגרום לתחלופת אויר טובה יותר בתוך הארון.

לאחר ששוחחתי עם חברת תמיר נאמר לי שככל שיהיה ראש כח חזק יותר המקרר יעבוד ביעילות יותר,כך שאני נוטה לסמוך עליהם.

אני שוחחתי עם תמיר על אותו נושא.
לי הוא אמר תשובה הפוכה.

סביר להניח שאתה טועה אוהד. אם נעזוב לרגע את העובדה שתמיר אמר את מה שאמר - הרי שההגיון הפשוט אומר את אותו הדבר. המטרה היא להביא את המים להיות כמה שיותר במשטח המגע עם גוף הקירור. בזרם מהיר מדיי המים יכנסו ויצאו מבלי שהם יתקררו כמעט בכלל.

מבחינה הגיונית אתה צודק דג אולם אם תעביר כמויות נמוכות של מים
אזי אמנם תקרר יותר את המים שבתוך הדוד אבל פחות מים יתקררו בסך הכל
תעשו ניסויעם ר"כ חלש המקרר יעבוד זמן קצר ואולם גם ההפסקה שלו תהיה קצרה
נניח 10 דקות מתוך שעה עבודה ו10 דקות הפסקה
ואילו עם ר"כ חזק המקרר יעבוד 20 דקות מתוך שעה וינוח 30 דקות
מה גם שמזמן כבר דיברתי עם תמיר בנושא ועם עוד כמה אני מקצוע בתחום והם כולם אומרים את אותו הדבר
כמה שיותר ספיקת מים יותר יעיל


מתי-חולון
m.t.k.s

מתי -
כל פיסיקאי שלמד יומיים יומר שאם הספיקה גדולה מידי הקרור פחות יעיל!
שאלתי את דודי שהוא מהנדס קירור והרי תשובתו:

אם הספיקה גדולה מידי, המים יגיעו לגוף הקירור, יתקררו מעט מידי,
יעלו חזרה לאק' ושם יתחממו שוב!
אם הספיקה חלשה מידי, לא נוכל להעביר מספיק מים קרים לאק' ע"מ שייתקרר.

לכן - הנה חוק אצבע:
לכל 100 ליטר של מים יש להעביר במקרר כ 500 ליטר לשעה נטו!
(לא ראש כח של 300 מישום שהגובה של האק מוריד את הספיקה).

נתון זה משתנה בין מקרר למקרר - עקב ההבדלים בין שטח גופי הקרור.
אלמי - דג זאב -
אולי תוכלו למצוא את הנוסחה המדוייקת לחילופי טמפרטורות?

אני אמצא את הנוסחה המדויקת ואני להבהיר את זה בלי משוואות,

טוב.... יהיה נורא מסובך להסביר את זה בפורום שלי לוח וגיר, אבל זו בעיה באמת מסובכת

קודם כל אני לא יודע מי זה תמיר,לא החזקתי מקרר אף פעם,
ההנחה שככל שסחרור המיים יהיה בעזרת ראש כח מהיר יותר יהיה יותר טוב, שגויה ביותר, ואני מזמין כל מי שחושב אחרת למקום עם לוח וגיר להסביר למה ערכת סגורה של מים אשר עוברת דרך מערכת קרור בסחרור עצום,

אני אנסה לפרוט את הבעיה למשתנים בדידים ולא למשתנים רציפים (סחרור), אז יש לנו מיכל (בואו נניח שהוא עגול, אידאלי, ללא דגים) ,
נניח שהוא K ליטרים
עכשיו נניח שיש במערכת איבודי חום (נורות, דרך הזכוכוית ביום חם, צנרת לא מבודדת) איבודי החום במערכת הם L/t כאשר L הוא חום בקילוקלוריות,והt הוא זמן

עכשיו מתחילים הקטעים המגניבים,כאשר המים עוברים במקרר ישנו הפרש טמפרטורות בין המים הנכנסים למים היוצאים (לגודמה בואו נניח שיש "קסם" והמיים הנכנסים ב-30 מעלות יוצאים ב-24 מעלות) ההפרש בין הט"פ הנכנס לטמ"פ היוצא נקרא דלתה T ולמעשה הדלתה הזו קטנה ככל שסחרור המיים דרך המקרר יותר מהיר, לדוגמה אם נסחרר את המים בראש כוח של 1 ליטר שעה, כל המיים שיצאו מהצ'ליר יהיו קרים לפי הט"פ שכיילתי אותה, אולם אם נשים ראש כוח של 500000 ליטר בשעה, תרד הטמ"פ רק ב-0.00001 מעלות...
אבל מערכת כזו מסחררת את המיים בצורה הרבה יותר מהירה כלומר המים יכנסו ויצאו הרבה יותר פעמים בגלל הקצב, על פניו ככל שקצב הסחרור יהיה מהיר יותר זמן הקרור של המערכת יהיה גדול יותר (בגלל איבודי החום אשר הזכרנו בפיסקה הראשונה והחלק שלירון טען הוא שאל את דודו) ולכן התשובה של אוהד, מוטעת ללא צל של ספק,

ראש כח איטי מידי גם הוא אינו מתאים, משום שחס ולשום אם נעביר ליטר לשעה לתוך נפח גדול יותר גם בגלל איבודי החום וגם בגלל הסחרור הנמוך לא נקבל בכלל דלתה T ולכן לאמר "הראש כח הכי איטי" היא גם הנחה מוטעת,

אני נשמע לכם שנגמר לי הכוח, אבל יש תשובה סופר מסובכת ולי כבר לא היה הכוח לחשב את זה, ואל תבקשו ממני, כי זה בכל שאת פורום דגים ולא פורום תרמודינמיקה..

בואו תספרו מנסיונכם כמגדלים באיזה ראשי כח אתם משתמשים?

2000 ליטר/שעה, כניסה מהסאמפ, יציאה באקווריום (בגלל עליית המים נניח כי בפועל הקצב הוא 1500 ל/ש).

המספר הזה בהחלט הגיוני

כמו דרור אך המקרר עובד רק יומיים :lol: :cool2:

עוד פעם נכנסנו לכימיה פיזיקלית! איחס.

מה שקובע זה כמה חום יוצא מהמים אל הגוף קרור לא כמה קור נכנס למים. זה מבלבל מבחינה פיזיקלית אין דבר כזה קור יש יותר חם ופחות חם.

מקור אי ההבנה שרצה פה פשוט
מים מוליכים חום גרוע מים מסיעים חום מעולה.
מי ששם גוף חימום במים עומדים לגמרי מרגיש שלמעלה חם ולמטה קר. לעומת זאת ברדיאטור במים זזים מהר ולוקחים איתם חום במהירות למקרן שם הם יתקררו.

מה שקובע את קצב מעבר האנרגיה הוא ההפרש טמפרטורה (דלתא T)
תסכימו שכוס תה מתקרר יותר מהר מ90 מעלות ל 80 מאשר מ40 ל 30. הקירור לא לינארי כי ההפרש בין טמפ' התה לטמפ' החדר קטנה עם ההתקררות ולכן האנרגיה המופעלת על ידי הסביבה קטנה. (אני שונא כימיה פיזיקלית)
http://jersey.uoregon.edu/vlab/Thermodynamics/index.html אתר ציורי שמדגים יפה את הגועל נפש הזה.DG = DH -TDS אנרגית גיבס חופשית (איחס)

נכון שככל שהמים יהיו יותר זמן במגע עם הגוף קירור הטמפרטורה שלהם תרד יותר,
אבל המים יתקררו הכי טוב בשניה הראשונה שלהם כי הפרש הטמפרטורה שלהם הכי גדול. ואז הכי שווה הלעיף אותם החוצה ולהביא מים חדשים במקומם, הרח מים מוסעים נהדר וך מתקררים חלש.
נקודה אחרת שדג זאב 1 :love: העלה מבלי משים לב- ככל שהמשאבה יותר רצחנית (אז למה באמת שלא נשים ראש כח של מליון קוב לשעה ונקבל אפקט קרור מקסימלי?) היא מייצרת יותר חום (בעיקר בטבולה) והיא מתחילה להפריע לקרור.

לכן לדעתי ככל שהזרימה יותר מהירה (עד גבול מסויים) החום עובר יותר טוב מהקירור לאקוריום
,אבל מעל קצב מסויים קורים 2 דברים,
1)המים לא מספיקים להתקרר.
2)המשאבה יוצרת חום רב.

כמו שאמרו 2000-3000 ל"ש בגוף קירור ממוצע זה טוב .
שום קיצוניות לא טובה לא לכאן ולא לכאן.
וכמו שאני תמיד מטיף

"לכל דבר פנים לכאן ופנים לכאן ורק המקצועיות שלנו לדעת מתי לבחור מה." :wave:

יחיאל[/code]